בשנת 2016 חוקקה הכנסת חוק יישוב סכסוכים – הקובע כי כל זוג מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני פתיחת הליך גירושים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

זוגות המעוניינים לסיים את הסכסוך במהירות, יכולים לפנות למגשר עוד לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך או במקביל ובכך לייעל את ההליך. 

יתרונות  של הליך הגישור :

  • תהליך קצר ויעיל הליך הגישור בדר"כ מסתיים תוך חודש/ חודש וחצי בן 5-7 פגישות בעוד שהליך משפטי תלוי בלוח הזמנים שמכתיב בית המשפט ויכול להסתיים חודשים רבים עד שנים.
  • עלות הליך הגישור נמוכה משמעותית מהליך משפטי המתנהל בבית משפט שבו נדרשים הצדדים לשלם אגרות בגין הגשת כל תביעה ובקשה ובנוסף עלויות שכר טרחת עו"ד.
  • המגשר מחוייב לשמור על סודיות בכל המתרחש והנאמר בתהליך הגישור. הצדדים מתחייבים שלא להזמין את המגשר למסור עדות במידה והסכסוך מגיע לבית המשפט. הצדדים מתחייבים לא לעשות שימוש מחוץ לחדר הגישור במידע שנאמר בתהליך הגישור.
  • שני הצדדים לוקחים שליטה על התהליך ביחד ומחליטים מרצון חופשי לאחר בחינת פתרונות שונים את הפתרון הטוב ביותר עבורם, הם לא נתונים להחלטת גורם שלישי קרי שופט המחליט עבורם מהו הפתרון האופטימלי בעינו. יש לציין שיש אפשרות לכל אחד מהצדדים להפסיק את ההליך בהודעה מראש.
  • הליך הגישור נעשה באווירה נעימה ואינטימית המאפשרת לבני הזוג לרגיש בנוח לפרוק את אשר על ליבם ולהרגיש בנוח להציג את המחלוקות בינהם מתוך מטרה להגיע לפתרונות יצרתיים המגשר מעודד את הצדדים לחשוב "מחוץ לקופסא" ולהרחיב את מגוון הפתרונות.
  • ההסכם בגישור הינו תוצר של הסכמה ובחירה של הצדדים, מכאן שרמת היציבות שלו גבוהה. ההסכם כולל כללים והסכמות לעתיד שילוו את הצדדים לאורך השנים ובכך יחסוך מהצדדים לפנות לערכאות השונות עקב מחלוקות עתידיות.
  • הגישור מבוסס על עידוד תקשורת ישירה בן הצדדים תוך שמירה על כבוד הדדי ושמירה על תרבות דיבור נאותה למרות המצב הרגשי הטעון אמוציונלית מכאן שהמגשר מהווה שומר סף המתווך בין הצדדים תוך שמירה על גבולות.
  • לאורך כל הליך הגישור המגשר דואג בראש ובראשונה לטובת הילדים בכדי למזער למינימום את הנזקים ולאפשר להם שגרת חיים תקינה והמשך קשר הורי מכאן שהמגשר ידאג לכוון את ההורים בהתנהלות מול ילדיהם ובמידת הצורך ימליץ על אנשי מקצוע להשלמת התהליך.
  • המגשר מחוייב לנהוג בתום לב וללא משוא פנים, אין הוא מייצג אף צד בנפרד , מכאן שהמגשר נוהג באופן נייטרלי כלפי הצדדים והפתרונות השונים שהם שוקלים.

מתלבטים? פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת היכרות ללא עלות.

הליך גישור גירושין הינו הליך אלטרנטיבי לפתרון סכסוכים ומחלוקות בדרך של הסכמה ודו שיח המהווה חלופה להליך המשפטי, על ידי השגת הסדר המקובל על צדדים הנמצאים במחלוקת.

ההסכמות בגישור גירושין מתאפשרות באמצעות סיוע של גורם חיצוני נייטרלי – המגשר המקובל על שני הצדדים החלוקים, אשר מסייע להם למצוא את הדרך להסדר מוסכם.

ישנם מספר תנאים להצלחת התהליך

המגשר המפקח על הליך גישור גירושין חייב להיות אדם ניטרלי ואמין שאינו מצדד במי מהצדדים וחסר עמדה בנוגע לנושא המדובר.

השתתפות הצדדים מרצונם החופשי והסכמתם על פתרון בכוחות עצמם.

על כל המשתתפים לשמור על סודיות מוחלטת בנוגע לכל המידע הנחשף בתהליך.

הליך גישור גירושין מעודד שת"פ בן הצדדים. המגשר מפיג את המתח והאווירה הטעונה ע"י העברת מידע

והדרכה על ההיבט הרגשי והמשפטי של הגירושין ובכך מקטין את עוצמת הקונפליקט, ממזער את רמת העויינות בין בני הזוג ומאפשר להם להימנע מעימות חריף, הכרוך בניהול תביעת גירושין הכוללת לרוב הטחת האשמות ופגיעה הדדית קשה.

המגשר מאפשר לבני הזוג לשים במרכז הדיון את צרכי ילדיהם וטובתם, במקום להילחם ולהתנצח האחד בשני במסגרת הליך משפטי.

במהלך הגישור גירושין  יתקיימו דיונים ושיחות משותפות באווירה נעימה המאפשרת ביטוי לכל אחד מהצדדים במחלוקת, השלב הראשון בהליך גישור יהיה להבין ולקבוע את האינטרסים והרצונות של שני הצדדים. לאחר מכן, ינסה המגשר להשמיע לצדדים את הנאמר באופן אובייקטיבי  ובכך הצדדים יוכלו לקבל תמונת מצב רחבה וחשיבה על מספר פתרונות אפשריים כך שההסכמה ביניהם תגיע באמת ממקום של רצון משותף לפתרון הקונפליקט.

הליך הגישור גירושין כולל פגישת הכרות של המגשר עם הצדדים. בפגישה יספרו המגושרים את סיפורם רצונם ועמדותיהם והמגשר יספר על ההליך ויבדוק התאמת הצדדים לתהליך זה.

לאחר יועלו הנושאים הדחופים ביותר לפתרון ובהתאם לכך יתנהלו פגישות המשך משותפות

ברוב המקרים מיד לאחר פגישת ההיכרות הראשונה תיערך פגישה קצרה של המגשר עם כל אחד מהמגושרים בנפרד, רוב הליך הגישור יעשה במשותף, וככל שיעלה הצורך לקיים פגישות יחידניות, אם על פי דרישת המגשר ואם על פי רצון מי מהצדדים, יתקיימו גם פגישות יחידניות.

הליך הגישור הינו חסוי וכל שנאמר בפגישות הגישור, הן המשותפות והן היחידניות חסוי ואינו יכול לשמש כראיה בבית משפט, היה והצדדים יגיעו בסופו של דבר להליך משפטי.

הליך הגישור מנוהל במשא ומתן בן הצדדים בסיוע המגשר במטרה למצוא פתרונות מוסכמים המתאים לחבילה המשפחתית תוך שימת דגש על טובת הילדים. הילדים הינם בעלי זכויות ומתפקידנו המגשרים לשמור על זכויותיהם, על אף שאינם משתתפים פעילים בהליך הגישור.

המגשר יסייע לצדדים לבחון את צרכיו של כל ילד בנפרד ולהבדיל בין צרכיהם של המבוגרים לבין צורכיהם של הילדים. ובהתווית תוכנית הורית במידת הצורך יפנה המגשר את הצדדים לייעוץ חיצוני מקצועי ואבחון צרכי הילדים

הנושאים שיכללו בתהליך הגישור גירושין:

  • משמורת ילדים
  • הסדרי הראיה
  • הסדרי ממון
  • חלוקת הרכוש
  • מנגנונים לקבלת החלטות בעתיד

כל נושא או מחלוקת שיועלה במהלך ההליך ידון בן הצדדים בסיוע המגשר מתוך מטרה להגיע להסכמה משותפת. את ההסכמות המשותפות המגשר יעגן בהסכם משפטי מפורט, יסודי ומקצועי

הסכם המושג בגישור הינו תולדה של הסכמה ובחירה מושכלת של הצדדים ועל כן רמת היציבות שלו גבוהה.

ההסכם יחתם ע"י המגשר והצדדים ולאחר יגיש המגשר בקשה מוסכמת לבית המשפט לעניני משפחה  לאישור ההסכם ומתן פסק דין.

המגשר ילווה את הצדדים לדיון שיקבע בבית המשפט בו יאושר ההסכם.

מתלבטים? פנו אלינו עוד היום לפגישת היכרות בת 20 דקות, ללא כל התחייבות, בה נפגש, נכיר נספר על ההליך

תהליך הגירושין הוא אחד המשברים הקשים שעובר אדם בחייו.

התחושה המאפיינת זוגות מתגרשים שהאדמה רועדת וכל היציבות מתערערת, עבור זוגות רבים הליך הגירושין הוא סוג של אבל ואבדן בשל הפרידה ופירוק התא המשפחתי.

תהליך הגירושין מלווה ברגשות סותרים ושונים :כעס, עלבון, בלבול, הכחשה, דכאון, חרדה, אשמה. הקונפליקטים והמחלוקות עם בני הזוג רק מעצימים את החששות ואי הודאות ומקצינים את ההתנהגות. לצד התחושות הקשות יכולות להופיע תחושת הקלה ואפשרות של התחלה חדשה.

משבר הגירושין כולל שינויים רבים הבאים לידי ביטוי במעמד הכלכלי, בהורות, בהרגלים יום יומיים, בזהות האישית והחברתית, ביחסים עם בן הזוג .

הדינמיקה השוררת בין בני הזוג בעת תהליך הגירושין משפיעה על התהליך עצמו, על דרכי ההתמודדות של בני המשפחה, על ההסתגלות, ועל תהליך קבלת החלטות הנוגע לדפוס ההורות והקשר עם הילדים לאחר הגירושין.

יש זוגות הבוחרים בדרך של הסכמה – שלום ופונים למגשר 

תהליך הגישור הינו דסקרטי לחלוטין באווירה נעימה המאפשרת לבני הזוג להתבטא בחופשיות ולהגיע להסכמות משותפות. התהליך הינו קצר בן 5-8 מפגשים. העלויות נמוכות בהשוואה להליך  בו הזוג מיוצג ע״י עו״ד בערכאות משפטיות .

יש זוגות שהמחלוקות כל כך שורשיות, הכעס עוצמתי, ללא תקשורת והבנה נאלצים לפנות למשרד עו״ד המתמחה בדיני משפחה.

משרדנו מעניק שירותים רחבים הן של גישור והן של ייצוג בערכאות משפטיות.

לידיעה !

ממחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים על כך שהתדיינות במערכת משפטית גורמת להסלמת הקונפליקט בן המתדיינים ומגבירה את הטראומה של בני הזוג. תוצאה בלתי נמנעת של מאבקים משפטיים, היא התבזות הדדית של בני הזוג ופגיעה קשה בילדיהם.

תפקידנו לאזן בן השלבים השונים שמצויים בני הזוג ולאפשר להם במערבולת הרגשית בה הם מצויים לסיים את הקשר ולהגיע להחלטות החשובות בהסכמה, מתוך רצון חופשי תוך שת"פ מלא ומזעור נזקים לטובת הילדים והמשך חיים תקינים.

הגישור כגישה ייעוצית משמשת חלופה להתמודדות עם הסכסוך במאבקים משפטיים מתישים. הגישור מציע מסגרת הדברות בן בני הזוג בהליך הגירושין, במטרה לנסות ולהגיע להסכמה בכל הנושאים השנויים במחלוקת.

בני הזוג בסיוע המגשר מגדירים באופן שטתי ומובנה את הנושאים לדיון:

  • החלטה על פירוד/ גירושים.
  • קשרי הורות לאחר הגירושים.
  • תשלומי מזונות.
  • חלוקת רכוש.
  • הסדר ממוני.

והמגשר כצד שלישי וניטרלי מלווה את בני הזוג בכל ההליך הנשמר לפי עקרונות הומניים, שליטה של הפרט על החלטות הקשורות בעתידו ועתיד ילדיו, ומאפשר לזוג לנהל את פרויקט הגירושים של עצמם בעצמם תוך הסתייעות והתערבות של המגשר.

מטרת המגשר לנהל את המחלוקות תוך מו"מ והגעה להסכמות בן הצדדים, לנסח הסכם גירושין הכולל את כל הסעיפים הרלוונטיים ומנוסח באופן משפטי. לאחר חתימת הצדדים על ההסכם, יוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה ולאחר דיון קצר לצורך אישור,השופט יוודא כי הצדדים מבינים את תוכן ההסכם, חתמו עליו מרצונם החופשי, כי הוא שומר על האינטרסים והזכויות של הילדים ואינו נוגד את תקנת הציבור, בהמ"ש לענייני משפחה מוסמך לתת תוקף של פסד קין מחייב להסכם גישור גירושין . ולהשלמת ההליך ניתן לגשת לבית הדין הרבני עם ההסכם לסידור הגט.

במשרדינו תוכלו למצוא את כל האפשרויות לטיפול במשבר המשפחתי. 

עתיד הילדים ורווחתם זו הסוגיה המכריעה והחשובה ביותר אצל זוגות שמחליטים להפרד .למרות הכעס וההאכזבה מבן הזוג, ולמרות חילוקי הדעות יש לחשוב על טובת הילדים בהחלטות שיתקבלו לגבי ההורות, הילדים מושפעים בכל מצב מפרידת הוריהם. בכדי למזער זאת ניתן לתכנן בהליך הגישור את הפירוד כך שמערכת הורה ילד תמשך אצל שניהם כאחד ע"י הסדרת תוכנית הורות .

ההורים הינם האופטרופוסים הטבעיים של הילדים מכאן ששני ההורים גם יחד אמורים להעניק לילדים יציבות בחייהם. היציבות מתבטאת בבית קבוע, בהמשכיות מסגרת לימודית, חוגים ושאר פעילויות חברתיות. מערכת יחסים תקינה עם ההורים והמשפחה המורחבתץ הילדים יכולים להסתגל לכל שינוי אך יציבות והמשכיות יגבירו את תחושת הבטחון שעלולה להתערער בעקבות הפירוד.

שני ההורים ביחד  צריכים לקבוע ולהחליט בדבר נושאים מהותיים הנוגעים לילדים כגון: חינוך, לימודים, הכשרה למקצוע, בריאות וכו' לשני ההורים תהיה גישה לכל מידע רפואי וחינוכי ושינהם מעורבים בהחלטות.

משמורת בלעדית – הורה יחיד הוא שמחזיק בילדים וקרוי "הורה משמורן" מוטלת עליו אחריות הכוללת לחיי היום יום של הילד. והוא אחראי לכל ההחלטות שמתעוררות בטיפול שבשגרה.החזקה פיזית בילדים הכוללת אחריות יומיומית של ההורה בגידול הילדים.

במסגרת הסכם גישור גירושין קובעים בני הזוג מי יהיה ההורה המשמורן ואילו הסדרי ראיה ייהיו להורה השני, באמצע השבוע ובסוף השבוע והן לעניין ראיית הילדים בחופשות ובשבתות.

הסדרי ראיה המקובלים הינם שההורה הלא משמורן יוכל לפגוש את הילדים פעם  בשבוע בשעות אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני. תקופות החגים והחופשים מחולקים שווה בשווה  ולסרוגין. שנה אחת חוגגים הילדים את ערב החג והחג אצל האב, בשנה שנייה אצל האם וחוזר חלילה.

הסדרי ראיה מורחבים – ניתן להרחיב את הסדרי הראיה כך שיכללו תקופות לינה אצל ההורה הלא-משמורן. כך לדוגמא ניתן קבוע לינה באמצע השבוע בימים בהם נערכים הסדרי ראיה והחזרת הקטינים ישירות למוסדות הלימוד בהם לומדים.כמו כן ניתן לקבוע כי סוף השבוע מתחיל מיום חמישי בערב או מסתיים ביום א´ בבוקר.

דוגמא לטבלת חלוקה לפי ימים – לשבועיים

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שיש שבת
שבוע אבא
1 אמא
שבוע אבא
2 אמא

מזונות ילדים

בהליך פרידה או גירושים עולה השאלה, כיצד יחולק הנטל הכלכלי של תשלומי המזונות עבור הילדים?

הנושא נחשב למורכב מאחר והוא מוסדר בעיקר בפסיקה, וקיים שוני בן הערכאות השונות: בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים ובעיקר בקרב שופטים שונים כאשר ההסתמכות על עיקרון השוויון ועל עקרונות הצדק והיושר.

ההלכה חדשה בע״מ 919/15 היוותה ״מהפכה״ למזונות ילדים מעל גיל 6,  אך הותיר שאלות פתוחות במקרים של משמורת משותפת לא שווה או במקרה של גלאי ילדים 0-6 .

במאמר זה נסקור באופן כללי את סוגיית המזונות , ואין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ משפטי.

ראשית, על פי הדין העברי, ילדים עד גיל 6 – חובת מזונות מוטלת על האב באופן בלעדי. החובה הבלעדית לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו, ללא קשר למצב הכלכלי שלו ושל בת זוגו, ואילו לצרכים שאינם הכרחיים – מוטלת החובה על שני ההורים, באופן שוויוני ובהתאם למצבם הכלכלי.

הפסיקה מבחינה בין צרכים הכרחיים שהם חיוניים לקיומם של הילדים ובלעדיהם אי אפשר להתקיים, כגון: מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקתו (מדור), צרכים רפואיים וחינוך.

לבין צרכים שאינם הכרחיים ״דין צדקה״  – שהינם צרכים עודפים, כגון: צהרון, חוגים, קייטנות  שיעורי העשרה, שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות בארץ ובחו"ל, מתנות לימי הולדת.

בית משפט העליון גיבש עקרונות המנחים את בתי המשפט בכל הקשור לחובת מזונות לילדים בגילאי 15-6,תוך התייחסות לסוג המשמורת (בלעדית, משותפת, חלקית ועוד).

הפסיקה קבעה כי על שני ההורים מוטלת החובה לדאוג לילדים בגלאי  6-15  וזאת לפי יכולתם הכלכלית, פערי ההכנסה ביניהם וימי השהות אצל כל אחד מההורים. כמו כן, נקבע כי יש להבחין בין הוצאות תלויות שהות : אוכל, צריכת חשמל ומים ועוד. להוצאות שאינן תלויות שהות : ספרי לימוד, ביגוד, הנעלה, רכישת טלפון נייד ועוד.

הכלל המנחה כי הוצאות תלויות שהות מתקזזות בין ההורים, כל עוד אין ביניהם פערים מהותיים ברמת ההכנסה ובזמני השהות בחודש.

לעומת זאת, הוצאות שאינן תלויות שהות על בני הזוג לחלוק אותם באופן שווה.

במקרה ובו זמני השהות של הילדים אצל ההורים אינה זהה, או שישנם פערי הכנסה משמעותיים,  יתקיימו ביניהם תשלומי העברה, בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מהם.

בע״מ 919/15 היווה מהפכה בתחום המזונות – בגלאי 6-15 ובו נקבע כי במצב של אחריות הורית משותפת, קרי שוויונית, אזי שני ההורים יחוייבו באופן שווה במזונות הילדים, אשר תקבע בהתאם ליכולתם הכלכלית, במידה ויש פערים, יופחת חיובו של האב, בהשוואה לחיוב המקובל בעבר, במידה והכנסות ההורים דומות, אפשרי כי כל הורה יישא במזונותיו.

כמו כן, בענייני מדור – נקבע כי במשמורת משותפת שווה, כאשר הכנסות ההורים שוות/דומות, גם כן רכיב המדור לא ישולם ע״י האב.

בית המשפט העליון מבחין בין הוצאות שוטפות להוצאות שונות :

ההוצאות השוטפות כוללות פעולות יומיומיות כגון: מזון, מים, בילויים משפחתיים, ומכאן בזמן שהילד שוהה אצל ההורה האחד, הורה יישא בהוצאות אלו ואין צורך בהעברת כספים בין ההורים.

ההוצאות השונות כוללות הוצאות תכופות כגון:  ספרי לימוד, בגדים, הנעלה. בית המשפט העליון הציע למנות "הורה מרכז" אשר יקבל בכל תחילת חודש סכום הנפסק ע״י בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לצרכים של הילדים, והוא יקנה את הנדרש תוך תיאום מראש עם ההורה האחר.

פסק הדין מאפשר לבתי המשפט לענייני משפחה להפעיל שיקול דעת נרחב, גם במקרים של משמורת משותפת לקבוע חלוקת נטל שונה מ 50%  בהוצאות החינוך או בהוצאות הרפואיות החריגות, כל מקרה לגופו.

קיימים הבדלי גישה בן בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני:

בית משפט לענייני משפחה עד גיל 6 גלאי 6-15
שכר האב מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר הנטל עד גיל 6 הוא ברובו על האב.

 

ע״פ ההלכה החדשה – שיעור מזונות יקבע לפי יחס ההכנסות, מתייחסים לשכר שני ההורים, ולהכנסה הפנויה בניכוי שכ״ד
שכר האם נבדק, אך לרוב אין השפעה כלל, עד שולית. מתוך עקרון של צדק ושיוויון, וללא הבחנה בן צרכים הכרחיים וצרכים שאינם הכרחיים, תוך איזון כולל של הכנסות המשפחה מכל המקורות.
זמני שהות הפחתת סכום המזונות :

1.   בהתאם לחלוקת זמני שהות-  שווים – הפחתה של 50%-25%.

2.   קביעת מזונות תוך התחשבות בהוצאות הישירות של האב על הילדים בזמני השהות שלו.

יש התייחסות לזמני השהות
בתי הדין הרבניים עד גיל 6 גלאי 6-15
שכר האב מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר ממילא הנטל הוא ברובו על האב. מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר ממילא הנטל הוא ברובו על האב.
שכר האם חסר משמעות וללא התייחסות חסר משמעות וללא התייחסות
זמני שהות קיימת מגמת התייחסות לחלוקת זמני השהות. הלכה של העליון לא אומצה ע״י בית הדין הרבני, אם כי חלה מגמה לבחון את הכנסת שני ההורים.

 

סוגיית המזונות הינה מורכבת ותלויה במשתנים שונים, ערכאות שונות, ואף בין שופטים ודיינים, חלקם מחשבים מזונות לפי נוסחה וחלקם בדרך האומדנה, חלקם לפי ההלכה המנחה, וחלקם לפי הדין העברי ולפיכך ישנה שונות רבה אף בתוך הערכאות.

 

מובן כי הליך פירוד/ גירושין כרוך בהוצאות יתר להורים ואף לירידה באיכות החיים, מכאן שעליכם מראש לבחון את היכולת הכלכלית של כל אחד לשאת בנטל ולקבוע סכום הוצאות ראלי עבור צורכי הילדים, כל זאת בכדי לאפשר לילדים להמשיך ולהתנהל באופן דומה לעבר ומינימום פגיעה ברווחתם.

כמו כן, בהליך הגישור בשונה בבית המשפט שבו השופט יחליט מה יהיה סכום המזונות, אתם ביחד תחליטו מה הסכום המתאים לשניכם, ולמשפחה הספציפית שלכם, תוך התייחסות לכלל הפרמטרים והגעה להסכמה משותפת.

אין לראות במידע זה ייעוץ משפטי במידה והינכם מעוניינים בקבלת ייעוץ משפטי פנו אלינו.

 

 

ענייני הרכוש מהווים סלע מחלוקת מרכזי בן בני זוג שמתגרשים, אולם באמצעות הליך הגישור הם יכולים יחדיו למצוא פתרונות המתאימים להם. במקרים בהם יש מצבים מורכבים בהגדרת חלוקת הרכוש אנו נמליץ להיוועץ עם עו"ד בכדי לברר באופן מדוייק את הזכויות וחובות או באקטואר או מומחה אחר

רכוש אישי לא מובא בחשבון בחלוקת הרכוש והוא נשאר בבעלות אישית, אך בכדי לקבל תמונה שלמה על מצב הכלכלי העתידי של בני הזוג חשוב לכלול את הרכוש האישי בהכנת הנתונים הכללית.

רכוש אישי כולל:

  • נכס או חפץ שהיו לבן הזוג לפני נישואיו, ונותרו בבעלותו הבלעדית עד הפרידה.
  • חפצים אישיים.
  • מתנות אישיות שקביל בן הזוג במהלך הנישואין.
  • ירושה גם אם התקבלה במהלך הנישואין, בתנאי שנשארה מופרדת מהנכסים המשותפים.
  • פיצויים שהתקבלו בגין נזקי גוף או תשלומים קבועים שמתקבלים עקב נכות ( מבט"ל, חברת ביטוח, משרד בטחון וכו').
  • נכסים שבני הזוג הסכמו מראש שלא יחולקו וקבעו זאת בהסכם ממון ע"פ חוק.

הרכוש המשותף יחולק בן בני הזוג עם פקיעת הנישואין וכולל את כל מה שנצבר במהלך הנישואין, ע"י מי מבני הזוג או שנהם למעט רכוש אישי.

הרכוש המשותף כולל:

  • דירת מגורים ונכסים אחרים.
  • חסכונות, השקעות, כספים המופקדים בחשבון בנק, קופות גמל והשתלמות.
  • כספים המופקדים בפוליסת ביטוח: חיים, ביטוח מנהלים.
  • זכויות פנסיה, כספי פרישה, פיצויי פיטורין, זכויות ממקום עבודה.
  • החזרי מס או זכויות מתביעות משפטיות, תמלוגים, זכויות יוצרים.
  • עסקים.
  • החזר הלוואות שנתנו לאחר.
  • מטלטלין: רכבים, אוספים, דברי אומנות
  • חובות נחשבים למשותפים ומתחלקים בהסדר רכוש : הלוואות, משכנתא, חובות לחברות, כרטיסי אשראי, חובות לשלטונות מס, חוב לבנק וכו'.

בהליך הגישור אנו ביחד נעבור על הנתונים, במידת הצורך נפנה את הזוג למומחים: שמאים, רואי חשבון , כדי להגיע להערכה מוסכמת של שווי הנכסים. ואף נפנה לעו"ד או יועץ פיננסי בכדי לקבל אינפורמציה מלאה לגבי זכות הבעלות וחוקי המיסוי בעת מכירה והעברת הנכסים.