מיופה הכוח – מיופה הכוח הוא איש אמון של הממנה, אדם הקרוב אל הממנה, המכיר את אורח חיו, את רצונותיו, הוא חייב להיות אדם ולא תאגיד.ובגיר מעל גיל 18. החוק מגביל מינוי מיופה כוח ליותר משלושה ממנים (אלא אם הם בני משפחתו). על מיופה הכוח להיות בעל יכולת לנהל את ענייניו של הממנה ובעלי כשירות […]
חושבים להתגרש? אפשר להתגרש בהסכמה, ללא מלחמות ומאבקים.
מתלבטים מזה תקופה האם להתגרש?
מרגישים תקועים, כלואים, כבויים, וחסרי מנוחה.
דעו כי גירושין זו אחת ההחלטות הדרמטיות בחיי האדם. החלטה משמעותית בעלת השלכות מערכתיות שישפיעו על המשפחה כולה.
בדר״כ ההחלטה האם להתגרש מתגבשת במשך זמן רב, ומלווה בהתלבטויות רבות. לעיתים ההחלטה הינה של שני בני-הזוג ביחד, לפעמים התהליך מתבשל אצל אחד מבני הזוג ולצד השני אין כלל מושג,
לפעמים הכתובת הייתה חקוקה על הקיר שנים רבות, רק צריך לקרוא זאת ולא להתעלם מסימני האזהרה.
במידה והנכם מתלבטים, מומלץ ללכת למטפל / קאווצר באופן פרטני, לשוחח, לפרוק, ולקבל החלטה מושכלת ומדעת תוך תכנון הצעדים או מאידך לקבל החלטה לשמור על התא המשפחתי, תוך סיוע במטפל זוגי.
לרוב, ההחלטה להתגרש מתקבלת אצל אחד מבני הזוג, והשני- הנפגע נאלץ לקבל את המצב, לעיתים מתכחש, לעיתים מנסה להילחם, לעיתים כנוע בשל הפגיעה.
ומכאן שייתכן ויתכנו פערים לגבי המוכנות לגירושין בין בני הזוג.
הליך גישור גירושין, הינו הליך רצוני, בו שני בני הזוג נפגשים עם זוג מגשרים, בחדר משפחה באווירה נעימה, וביחד רוקמים פתרונות המתאימים לתא המשפחתי המיוחד לכם.
דנים בכל הסוגיות הרגישות, בוחנים את ההצעות השונות ולבסוף אתם בוחרים את ההחלטות הנכונות לכם.
הליך גישור הינו יחסית מהיר, העלות נמוכה והאווירה מאפשרת למזער נזקים לילדים ולסיים את הסכסוך בכבוד, תוך שמירה על מנגנוני תקשורת עתידיים, לעולם תישארו הורים.
התוצאה עריכת הסכם גירושין שיקבל תוקף של פסק דין, ולאחר גט בבית הדין הרבני.
הנכם מוזמנים לפגישת ייעוץ במשרדי – התקשרו עכשיו – 054-6339993
רכזתי עבורכם מס׳ שאלות שיאפשרו לכם לקבח החלטה כמו כן כמה המלצות :
- דרגו מ 1-10 עד כמה את רוצה להתגרש?
לפני שאתם מדרגים, חשבו על כל תקופת הנישואין, לעיתים קבלת החלטה לאחר מריבה יכולה להיות אימפולסיבית ורגעית כפתרון קסם לבריחה מהמצב הנתון.
- האם יש לכם רגשות של חיבה ואהבה כלפי בן/בת הזוג?
האם אתם אוהבים / מחבבים את בן הזוג? כבן זוג או בן משפחה?
רגשות חיוביים כלפי בן הזוג מהווים בסיס טוב להמשך הנישואין, למרות הקשיים במערכת היחסים ביניכם. ייתכן כי טיפול זוגי יכול לסייע לשיפור המצב.
- האם ההחלטה התקבלה לאחר היוועצות עם איש מקצוע או לאחר שבחנתם את כל ההשלכות ?
רצוי שההחלטה להתגרש תהיה החלטה מודעת ושקולה, מומלץ להיוועץ עם מטפל או קאווצר / חבר טוב שיידע להקשיב לכם ולברר האם זהו הרצון האמיתי והנכון, לאחר שבחנתם את כלל האפשרויות.
- ההחלטה מלווה בלא מעט קונפליקטים פנימיים, האם פתרתם אותם?
ההחלטה מלווה בחששות, ספקות ופחדים: איך אסתדר לבד? איך הילדים יגיבו? איך החברים יגיבו? איך נחלק את הרכוש? ככול שתחשבו על כל אותם חששות, ספקות והפחדים ותתמודדו איתם,
כך תוכלו להתמודד טוב יותר עם ההליך ותהיו שלמים.
ההתמודדות עם הסיבות לא להתגרש הם חלק מתהליך הבשלות. ויאפשרו לכם להתמודד עם כל אותן תחושות של רגשי אשם, ייסורי מצפון מבלי להוציא אתכם משווי משקל ובלבול.
- האם חשבתם מה יהיה לאחר שתתגרשו?
גירושין הינו הליך המפרק את התא המשפחתי, וכולל שינויים מבניים, כאב, עצב, תחושת בדידות, קושי כלכלי, שינוי במקום המגורים, תחושת כישלון, והצפת רגשות קשים לצד תחושת הקלה,
אופטימיות ודרך חדשה.
עליכם להיות ערוכים לתנודות ברגשות ומצבי הרוח, וחשוב שיהיו סביבכם משפחה וחברים תומכים.
הליך הגירושין מנתק אותך מבן הזוג ועליך להיות מוכן/ה לשלב ב׳ של החיים הכולל אי וודאות ואף שינויים ברמת החיים, במקום המגורים, בהתנהלות עם הילדים והמשפחה המורחבת,
ואף להיות מוכנים לספוג כעס וכאב מצד הילדים/חברים על ההליך שבחרתם. האם אתם מצליחים לדמיין את עצמכם לבד? בדירה אחרת? כל אלה יסייעו לכם להתמודד עם ההחלטה והמוכנות לה.
- האם אתם מעוניינים ליישב את הסכסוך בדרכי שלום והסכמה?
באפשרותכם לבחור בדרך של הליך גירושין וליישב את הסכסוך בהסכמה, להגיע לפתרונות המתאימים למשפחתכם המיוחדת, בדרך נעימה ומכבדת, לנסח הסכם הוגן לשני הצדדים.
הצופה פני עתיד, תוך התחשבות באירועים החשובים לשניכם כהורים בהם תיקחו חלק פעיל.
הליך גישור גירושין מאפשר להגיע להסכמות תוך זמן מהיר, הוצאות כספיות נמוכות בהשוואה להליך בערכאה שיפוטית. מונע הסלמת הסכסוך, מאפשר לכם כזוג לבחור את הפתרון הנכון עבורכם
תוך מזעור נזקים נפשיים לילדים ובעיקר מאפשר להמשיך לחיות לחוד וביחד כהורים, הרי אתם נפרדים אך לעולם תישארו הורים
הסכם ממון
ההחלטה להינשא הינה החלטה דרמטית ורומנטית המערבת רגשות והתלהבות עד כי לעתים הזוגות נוטים להתעלם מהאפשרות הסבירה כי בעתיד הנישואין יעלו על שרטון.
הם מאמינים שאהבתם כל כך חזקה כי להם זה לא יקרה.
אך בפועל הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה ! כ- 30% מהזוגות מתגרשים.
אז מה יקרה אם חלילה מערכת היחסים תתפרק, כיצד יחולק הרכוש, מה לגבי נכסים לפני הנישואין, מה בנוגע למתנות וירושות שהתקבלו, ואם מלכתחילה המצב הכספי בן הזוגות היה שונה (צד אמיד וצד רגיל) ואם קיים עסק- מה יהיו ההשלכות?
מאוד לא נוח לשוחח על נושאים אלו במיוחד לפני הנישואין כשההתרגשות בעיצומה, כשהכל כל כך רגיש ומבוסס אמון ואהבה, בוודאי ובוודאי לא יהיה נעים לדבר על הנושאים אלה בעת משבר זוגי.
מכאן הסכם ממון הוא כמו חיסון או מעיין ״תעודת ביטוח ״ כל עוד הנישואין מתקיימים והאהבה שוררת, הכל מתנהל כרגיל, אך ברגע ויחליטו בני הזוג על פירוד/גירושין, רק אז ייכנסו לתוקף כל ההסכמות בניהם, ובכך ייחסכו זמן שיפוטי יקר, עוגמת נפש ומלחמות מיותרות.
אומנם הנושא רגיש ומביך, אבל כשמתגברים על המבוכה ומבינים את המשמעויות והחשיבות על העתיד מבינים שהוא הכרחי.
אם לא שוכנעתם עד כה, להלן עוד סיבות מדוע הסכם ממון נחוץ וחשוב לכל זוג ?
- אהבה נטולת אינטרסים כלכליים – במיוחד במצבים שיש פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג, הסכם ממון יכול לווסת מחשבות של נישואים בשל כסף, ובכך לטהר את האווירה, תוך הבטחה והגנה על הנכסים והרכוש במקרה של פרידה / גירושין.
- הסכם ממון מקצר משמעותית את הליך הפרידה /גירושין מאחר וכולל בתוכו את ההסכמות בדבר הרכוש והנכסים – ובכך מייעל את ההליך ומאפשר להתמקד בנושאים הנוספים.
- מניעת מצב של סחטנות – לעיתים במהלך הליך גירושין צד אחד נוקט בסחטנות כתנאי לגירושין על מנת לגרום לצד השני לוותר על רכוש או זכויות.
- ההורים יוכלו להעניק עזרה כספית או מתנה ביודעין כי קיים הסכם ממון מבטיח את זכויותיו של הצד שנותן, תוך אפשרות ששני הצדדים ייהנו מכך כל עוד הינם נשואים.
- הסכם ממון מעניק ״שקט״ ליחסים ומניעת ויכוחים מיותרים, כשהכל ״על השולחן״ ובכך מצמצם באופן ניכר את המחלוקות בעת פרידה.
- ילדים – הסכם ממון שנעשה לאחר הנישואין יכול לכלול סוגיות הקשורות למזונות ומשמורת, מסדיר את כל הנושא מראש ומונע מלחמות על הסדרי ראיה שיכולה להחריף עד ניכור הורי. ובכך יש בו הגנה על הקשר עם הילדים.
- נישואי פרק ב׳ – כל הרכוש שצברתם לפני נישואי פרק ב׳ יהיו מוגנים בהסכם, במיוחד ההגנה כלפי הילדים מהנישואים הקודמים. הדבר תורם לאווירה יותר נעימה גם בין הילדים לבן זוג החדש כאשר הם מרגישים מוגנים. מומלץ לערוך צוואה במקביל להסכם ממון ובכך להגן באופן מיטבי על הרכוש.
- הגנה על חובות של אחד מבני הזוג – מאחר והסכם ממון יכול להגן גם מפני חובות עתידיים לצדדים שלישים, ע״י הפרדה רכושית לגבי נכסים וחובות הנובעים מהם וכך נושים לא יוכלו לפנות לצד השני או להוצאה לפועל ולדרוש פירעון חוב.
- קיומו של עסק או חברה של אחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין, ניתן להגן עליו במסגרת הסכם ממון במיוחד שהשווי עשוי לעלות עם השנים. כמו כן עסק משותף או עסק שהקים אחד מהצדדים במהלך הנישואין, ניתן לקבוע מראש איך יחולק בין הצדדים מאחר וזה נושא שכיח בין מתגרשים.
- ירושות – ניתן להגן על ירושות עתידיות, כאמור החוק קובע כי במקרה של גירושין או פרידה, כל הירושות שקיבל צד במהלך נישואין שייכות לו, אך בפועל הנושא כלל אינו פשוט במידה ונכס ״עורבב״ נעשה בו שימוש משותף או כסף הופקד בחשבון משותף אזי במקרים אלה הכספים / נכסים עלולים להיחשב כמשותפים.
מהו הסכם ממון ?
הסכם ממון הוא חוזה בין בני זוג, המתעדים להתחתן או נשואים (לא נישואים אזרחיים) המבקשים לעגן בצורה מסודרת, את הפן הכספי ביחסיהם ונושאים רבים אחרים הקשורים לניהול החיים המשותפים. למעשה כל הנוגע לזוגיות. זוגות נשואים יכולים לכלול גם : משמורת ילדים, חינוך הילדים, מזונות וכו"׳.
הסכם ממון יכול לכלול כל עניין אשר עלול ליצור בשלב כזה או אחר, מחלוקת בין הצדדים. כמו כן, הסכם הממון קובע את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרה של פרידה/ גירושין ומביא לוודאות משפטית, אשר תורמת לחיי זוגיות בריאים, יציבים ללא חששות מאינטרסים ומניפולציות כלכליים.
סוגי הסכמי ממון ?
סוג הסכם | מתי | מטרה | אישור / שינוי/ ביטול |
הסכם ממון לפני נישואין | זוגות המתעדים להתחתן | המסדיר את הנושאים הרכושיים והזכויות של בני הזוג במקרה של פרידה או גירושין או מוות.
|
הסכם מחייב אישורו של אחד מהגורמים:
רשם נישואין נוטריון בית משפט לענייני משפחה/ בית דין רבני |
הסכם ממון לאחר נישואין | במהלך הנישואין | המסדיר את הנושאים הרכושיים והזכויות של בני הזוג במקרה של פרידה או גירושין או מוות. כולל כל הקשור לילדים: משמורת, מזונות וכו׳ | הסכם זה מחייב אישורו של בית משפט לענייני משפחה/ בית דין רבני בלבד |
הסכם גירושין / פירוד | במהלך הליך הפרידה / גירושין | מסדיר מציאות ידועה מראש לגבי זכויות רכושיות והן נושאים שונים הקשורים בסיום הזוגיות וטיפול בילדים: מזונות, משמורת | הסכם זה מחייב אישורו של בית משפט לענייני משפחה/ בית דין רבני בלבד |
מה לא ניתן לכלול בהסכם ממון ?
- בהסכם ממון לפני נישואין לא ניתן לכלול עניינים הקשורים לילדים שטרם נולדו.
- בהסכם ממון לא ניתן לקבוע סנקציות כספיות לסירוב גט או קבלת גט , סעיף זה יבוטל מאחר ונחשב ״ גט מעושה״ הנוגד את הדין העברי וההלכה היהודית
- הסכם ממון שחתמו הצדדים אשר אינו צופה פירוד בענייני ממון ורכוש איננו נכנס בגדר של הסכם ממון מכוח יחסי ממון אלא ייחשב מכוח דיני החוזים.
מהם הדרישות שהסכם ממון ייחשב כתקף ?
היות והסכם ממון הוא הסכם בעל משמעות רבה מבחינתם של בני הזוג, מאחר והוא טומן בחובו השלכות שיכולות להיות "מרחיקות לכת" החוק בישראל איננו מתיר את עריכתו ללא אישור בפני הגוף המוסמך. כמו כן כל שינוי, הוספה או ביטול מצריך אישור מגוף המוסמך.
לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 ההסכם יהיה תקף בשני תנאים מצטברים:
- דרישת הכתב. לא יכול להיות חוזה בע"פ
- אישורו ע"י גורם משפטי – לפני הנישואין– ע"י רושם הנישואין / נוטריון / ערכאה שיפוטית.
ולאחר הנישואין– אך ורק ע"י ערכאה שיפוטית.
במקרה שאין הסכם ממון או שההסכם אינו תקף ( לא אושר ע״י הגוף המוסמך או נאמר בע״פ) אזי חל על הצדדים הסדר איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, סעיף 3(א) המהווה ברירת מחדל חוקית, הקובעת כי כל הרכוש המשותף של בני הזוג, אשר נצבר במהלך תקופת הנישואין, יחולק ביניהם באופן שווה – הדבר קרוי “הסדר איזון המשאבים”.
רגע… מה לגבי נשואים בנשואים אזרחיים, ידועים בציבור – עבורם קיים ״ הסכם חיים משותפים״ שיכולים לכנותו כהסכם ממון, אך ההבדל שהוא מכוח דיני החוזים.
האם הסכם ממון לבדו מספיק?
הסכם ממון לבדו אינו מספיק, על בני הזוג להקפיד לפעול על פיו, במידה וחל שינוי או שהתווסף נכס חדש, יש לדאוג לעדכן את ההסכם ולאשרו כדין. כמו כן, יש להקפיד ולהיזהר שלא לפעול באופן הנוגד את המוסכם ולפעול ברמה הפרקטית והמעשית בהפרדה ברורה בין הנכסים המשותפים ובין הנכסים הפרטיים המהווים רכושו הנפרד של כל צד. אחרת בני הזוג יכולים להיחשב כאילו זנחו את ההסכם הכתוב ע״י אימוץ הסכם בהתנהגות.
סוגיות שהחוק אינו מספק מענה הולם
הגנה על זכויות של דירת מגורים מלפני נישואין – ישנם מקרים שבית המשפט העליון פסק כי דירה שהייתה של אחד מבני זוג לפני הנישואין ורשומה על שמו, עם הפירוד תחשב כרכוש משותף בשל נסיבות שונות : מגורים משותפים לאורך שנים בדירה שכללו שיפוץ מכספים משותפים, המעידים על כוונת שיתוף.
הגנה על זכויות של דירת מגורים אותה רוכשים בני זוג לאחר חתונה בסיוע כספים המוענקים במתנה מאת ההורים של אחד מהם.
הגנה על כספים ו/או נכסי מקרקעין ו/או מיטלטלין המתקבלים בירושה במהלך הקשר הזוגי.
הגנה על תשואות המתקבלות מנכסים: דמי שכירות, ריבית על כסף, רווח מהשקעות.
הגנה על עליית ערך של נכסים – השבחה.
אלו נכסים יכללו בהסכם ממון ?
מסת הנכסים הקיימת -הנכסים הקיימים לפני הנישואין של כל צד צבר לעצמו בנפרד עד למועד הנישואין. כולל: כספים בחשבונות בבנק, חסכונות, השקעות בבורסה, כלי תחבורה, נכס, עסק, זכויות קנייניות, קניין רוחני, זכויות סוציאליות קפ״ג, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים, פנסיה, תכשיטים, תמונות ואוספים.
מסת הנכסים העתידית – הנכסים שיצברו בעתיד במהלך חיי הנישואין, בין אם ירשמו במשותף או בנפרד: כספים בחשבונות בנק, דירת המגורים, דירה להשקעה, רכבים, תכולת דירת המגורים, עסק או חברה משפחתיים, זכויות סוציאליות (ראה כנ”ל), תכשיטים, קניין רוחני ומוניטין, השבחת נכס, תשואות.
ירושות ומתנות – מתנות שניתנו לפני או במהלך הנישואין. כולל נכסים, תכשיטים וכו׳, ירושה שהוענקה או עתידית.
המלצות והדגשים חשובים בעריכת הסכם ממון :
- במידה והנכם מעוניינים לערוך הסכם ממון מומלץ לפנות לעו״ד המתמחה בדיני משפחה המכיר את הדין, הפסיקה ההלכות של בית משפט העליון שבנסיבות שונות קבעו בשונה מן הדין לדוגמא: נקבע כי רכוש שהיה בבעלות של אחד הצדדים לפני הנישואין, עשויים להיחשב כרכוש משותף, מכאן ליווי של עו״ד בעל ניסיון בתחום יכול בהחלט להסדיר את כל הנושאים בהסכם באופן מפורש וברור שיעניק הגנה וודאות משפטית במקרה של תביעה עתידית.
- ההמלצה לערוך הסכם ממון לפני הנישואין או במהלך הנישואין ודווקא כשמערכת היחסים טובה, כי אז ניתן ביחד לסכם על הסוגיות הרגישות ביותר, באופן הוגן ונאות שכן אז השיקולים המנחים עניינים ומתוך דאגה אמתית וכנה, ללא אינטרסים מנוגדים או שיקולים זרים שעלולים לצוץ בעת משבר.
- הידיעה כי קיים הסכם ממון בעל תוקף משפטי מחייב, יאפשר לבני הזוג רגיעה ובטחון לנהל את חייהם המשותפים מתוך ידיעה כי קיים מתווה ברור ברגע של פרידה.
- ההסכם יכול לכלול מעבר לפן הרכושי נושאים נוספים: מזונות, הסדרי ראיה.
- חובת אישור הסכם ממון על מנת שיקבל תוקף משפטי ויחייב את הצדדים באופן מלא.
הקשר בין הסכם ממון לחוק הירושה
חוק יחסי ממון מאפשר לבני זוג לכרות ביניהם הסכם המסדיר את הרכוש ודרך חלוקתו בניהם במקרה של פרידה או גירושין ואף במקרה של מוות.
צוואה אמורה להסדיר את חלוקת הרכוש לאחר פטירה. וניתן לערוך בכל עת בהתאם לרצון המצווה.
הסכם ממון מסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג בעודם בחיים, כל שינוי מצריך אישור של גוף מוסמך, אחרת אין תוקף לשינוי.
אדם אינו יכול להוריש יותר ממה שיש לו. כלומר הרכוש של אדם בהסכם ממון ובצוואה חל רק על החלק שלו ברכוש המשותף.
חוק הירושה קובע כי הוראה בדבר חלוקת נכסים או העברתם לאחר פטירה יש לבצע רק באמצעות צוואה אחרת הוראה כזו בטלה. הרציונל העומד מאחורי החוק כי המוריש יערוך צוואה לפי רצונו הניתנת לשינוי בכל עת שיחפוץ וכל הסכם אחר בטל. מכאן שחוק הירושה קובע שלא ניתן להוריש רכוש במסגרת הסכם שאינו צוואה כדוגמת הסכם ממון, לפיכך אם נקבע בהסכם ממון חלוקת רכוש לאחר פטירת אחד מבני הזוג, אין לכך תוקף משפטי ולא ניתן יהיה לאכוף זאת.
לאורך השנים הפסיקה הכירה במקרים בודדים שבהם הוראות בהסכם ממון הנוגעת לחלוקת רכוש לאחר המוות תתקבל למרות שנוגדת את חוק הירושה וזאת ע״י שימוש בכללי פרשנות המשפטים אשר קובעים כי חוק מאוחר גובר על חוק מוקדם וכן חוק ספציפי גובר על חוק כללי. כמובן שהפסיקה מתייחסת לכל מקרה לגופו. מאידך, היו מקרים בהם בני זוג הגישו בקשה לאישור הסכם ממון הכולל הוראה הנוגדת את חוק הירושה, ובהמ״ש לענייני משפחה דחה את האפשרות וביטל את ההוראה , ומכאן ההמלצה כי במקביל להסכם ממון יש לנסח צוואה עם הוראות מקבילות המעגנות אחת את השנייה.
מה העלות של הסכם ממון ?
המחיר מורכב מכמות הנכסים, מורכבות ההסכם, היקף עבודה, צורך בניהול מו״מ.
הנכם מוזמנים לפנות אלינו לפגישת ייעוץ ללא עלות. גם בימים אלה, ניתן לקיים פגישות וירטואליות.
אלימות במשפחה
התא המשפחתי מהווה המקור לביטחון, השתייכות והגנה, אך לעיתים הוא בדיוק ההפך מכך.
בעשור האחרון אנו עדים בתקשורת רבות אודות אלימות במשפחה, דיווחים אלה מזעזעים ככל שיהיו רק מחדדים את התופעה הקיימת במידה זו או אחרת בחלק מהמשפחות.
משפחות רבות סובלות מאלימות היכולה לבוא לידי ביטוי בכמה מישורים:
אלימות פיזית : הכאה, חבלות, משיכת שיער.
אלימות מילולית: קללות, הרמת קול, צעקות, דיבור בגסות.
אלימות נפשית: יחס משפיל ומבזה, העלבה, השפלה, התנשאות, ביקורתיות קיצונית, הגבלה ואיסורים.
אלימות כלכלית : שליטה והגבלה מוחלטת בכסף/משאבים הכלכליים, בקרת יתר, הרס רכוש הכולל שבירת חפצים בבית, הטחת כלים, טריקת דלתות וכו'׳.
והטרדה מאיימת: ערעור ביטחון עצמי, שיבוש שגרת חיים, מעקב, הפחדה וכו׳.
אלימות על כל סוגיה, אסורה על פי החוק ומוגדרות כעבירות פליליות. רבים מתקשים להגדיר זאת כאלימות ובכך לא לוקחים אחריות על מעשיהם וההשלכות הרסניות כלפי בן הזוג והתא המשפחתי כולו.
האלימות במהלך הגירושין ולאחריהם מתבטאת פעמים רבות בכעס, נקמה, קנאות עזה, ולעיתים אף בהטרדה מאיימת הכוללת מעקבים, הפחדה ואיומים הגורמים לשיבוש מהלך החיים, לעיתים בהפיכת הילדים המשותפים ל"מרגלים", או במקרים קשים בהסתה של הילדים ויצירת סרבנות קשר, וניכור הורי.
במקרים רבים במהלך הליך הגירושין האלימות הופכת לאלימות משפטית, על ידי שימוש בזכויות החוקיות ובערכאות המשפטיות השונות ( בית משפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני) תלונות במשטרה וכל זאת לצורך התנגחות, יצירת יתרון המאפשר מניעה והרחקה של האחר.
מכאן שאלימות משפטית כוללת בין היתר איומים במהלך המו״מ לגירושין כגון: סירוב למתן גט, איומים לדרישה שלום בית גם כשבפועל יש נתק מוחלט, איום בהסתת הילדים כנגד האחר, איום בהברחת רכוש משותף, סירוב לשלם מזונות, טרפוד הסדרי ראייה, תלונות שווא במשטרה וכו׳.
מחקרים רבים מצביעים על כך כי ילדים ומתבגרים הגדלים בצל אלימות במשפחה הכוללת הערות מביכות, השפלה, התנשאות וביקורת כלפי האם, גם אם אינם רואים או שומעים אותה באופן ישיר, האלימות תשפיע על מהלך חייהם ותזיק להתפתחותם בעתיד.
במידה והנכם חווים אלימות, ישנם מספר דרכים להתמודד עם השלכותיה:
צו הגנה – מאפשר להרחיק בן משפחה אלים מן הבית וזאת במסגרת חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
ניתן להוציא צו הגנה ישירות בבית משפט לענייני משפחה או בבית משפט שלום הקרובים לאזור המגורים של המבקש הגנה.
במידה והשופט יסבור כי יש מקום להוצאת צו הגנה, יינתן צו הגנה ראשוני למס' ימים בלבד. השופט יציין בהחלטתו מועד לדיון נוסף במעמד 2 הצדדים, על מנת לאפשר לצד השני אפשרות להגן על עצמו.
לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, כדי להרחיק צד אלים מהבית, לא רק בן הזוג רשאי לפנות לבית המשפט לבקשת צו הגנה אלא גם בן-זוג גרוש, הורים של בן הזוג, סב או סבתא, אחים, ילד של בן הזוג, גיסים, דודים, אחיינים, ידועה בציבור וגם בני זוג מאותו מין.
בית המשפט רשאי להרחיק את הצד האלים מהבית באמצעות צו הגנה לתקופה של עד שלושה חודשים, ויש לו סמכות להאריך מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. אבל במקרים מיוחדים מוסמך השופט להאריך את הצו לתקופה עד שנה מעת ההרחקה.
במקרים בהם בן המשפחה האלים מפר את הצו ההגנה, במצב כזה יש לפנות למשטרה, וזאת בשל הסיבה כי הפרת הצו מהווה עבירה פלילית היכולה להביא למעצרו ואף להגשת כתב אישום נגדו.
צו למניעת הטרדה מאיימת – מאפשר למנוע מאדם העושה את הפעולות הבאות: בילוש, מארב, מעקב, פגיעה בפרטיות של אדם, איומים על פגיעה, פגיעה ברכוש, וכו׳ להימנע מלקיים קשר עם הנפגע ולהימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מקום עבודתו, מקום לימודיו ובכל מקום אחר, ואף למנוע ממנו לשאת נשק.
ניתן להוציא צו מניעת הטרדה מאיימת ישירות בבית משפט השלום. במקרה שהפוגע הוא בן משפחתו של הנפגע, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה. אם הפוגע או הנפגע קטינים – ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער.
במידה והשופט יסבור כי יש מקום להוצאת צו הטרדה מאיימת , יינתן צו הגנה זמני במעמד צד אחד. השופט יציין בהחלטתו מועד לדיון נוסף במעמד 2 הצדדים, בהקדם האפשרי, ובכל מקרה, לא יותר מ-7 ימים מהיום שניתן הצו הזמני. על מנת לאפשר לצד השני אפשרות להגן על עצמו.
בדיון במעמד שני הצדדים, ביהמ"ש רשאי לבטל את הצו הזמני, לשנותו או להאריך את התוקף שלו.
ככלל, תוקף הצו לא יעלה על 6 חודשים (ביהמ"ש רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה ומנימוקים מיוחדים להאריך אותו עד שנתיים).
תלונת שווא על אלימות – בנוסף לתלונות על מקרי אלימות קשים של אלימות במשפחה, ישנה תופעה עגומה ומצערת של תלונות שווא על אלימות במשפחה שמוגשות רק כמהלך טקטי בהליך הגירושין מתוך מטרה להטריד את הצד שכנגד, להרחיקו ואף למנוע ממנו הסדרי ראיה.
יש להימנע לחלוטין מתלונות שווא, הן בשל הנזק שייגרם לצד השני – פגיעה בשם טוב, פגיעה בפרנסה, ואף פתיחת הליך פללי. והן בשל הסיבה שבדיון בבית המשפט, אם יימצא השופט הדן בתיק הגירושין כי אין בסיס לטענת האלימות, המהימנות תיפגם ואף ניתן יהיה להטיל הוצאות על המתלונן.
סובלים מאלימות במשפחה?
הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת, אנו נדאג להעניק יעץ משפטי ואף ייצוג משפטי תוך ליווי לאורך כל ההליך המשפטי במקצועיות, יחס אמפתי ודיסקרטי.
מהפכת הגישור בישראל
26% מהזוגות בארץ מתגרשים, נתון זה מייצר עומס רב על בתי המשפט, רוב התביעות בין בני זוג ניתנות לגישור בדרך של הסכמה. המחוקק חוקק חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, על מנת לייעל את התהליך ולמנוע מאבקים מיותרים תוך מיזעור הנזקים בתא המשפחתי כשהמטרה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד גם לאחר הגירושין ההורים אמורים לתקשר ולשת"פ כהורים.
מכאן שהחוק מחייב קיום תהליך מקדמי במסגרתו יימסר לבני הזוג מידע מקיף על ההליכים הקיימים ליישוב סכסוכים במשפחה מחוץ לכותלי בית המשפט ועל השלכותיהם השונות של ניהול ההליך על בני הזוג והילדים.
לא ניתן להגיש עוד תביעות בעניין סכסוך משפחתי אלא חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני לפי בחירת המגיש הבקשה.
הנושאים לגביהם יחול החוק :
- ענייני נישואין וגירושין
- יחסי ממון בין בני זוג
- מזונות/מדור
- כל עניין הנוגע לילד לפי חוק הכשרות המשפטית
- אבהות ואימהות
החוק לא יחול בנושאים:
- בקשה לאישור הסכם
- ערעור ובקשת ערעור
- תובענה בענייני ירושה
- תובענה לפי חוק אמנת האג
- צווי הגנה/הטרדה
לאחר הגשת הבקשה יחידת הסיוע אמורות תוך 45 יום ולכל המאוחר עד 60 ימים לזמן את הצדדים.
ולקיים עד 4 פגישות מהו"ת (מידע, הכרות ותאום). דין פגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט.
תקופה זו מכונה ״תקופת עיכוב הליכים״ שבו לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך המשפטי לכל ערכאה שיפוטית.
עובדות סוציאליות ביחידות הסיוע מזמנות את הזוג לעד 4 פגישות (בפועל בן פגישה אחת – שתיים) שמטרתן להסביר על הליך הגישור, כיצד ניתן להתגרש בשלום להימנע ממאבקים משפטיים מיותרים שיגזלו זמן, כסף ופגיעה בילדים.
כבר במסגרת הפגישה הראשונה, תינתן אפשרות לבני הזוג להסביר את הצרכים שלהם ובמידת הצורך לגבש ביניהם הסכמות זמניות לתקופה הקרובה על מנת ולאפשר להם להתנהל בצורה בטוחה בהליך הגירושין ומבלי לוותר על זכויותיהם המשפטיות ועל חלקם ברכוש ובכספים אשר נצברו בתקופת הנישואין.
בתום 10 ימים מיום פגישת מהו״ת האחרונה, על הצדדים להודיע ליחידת הסיוע אם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב סכסוך או הצד שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, רשאי להגיש תוך 15 ימים מתום תקופת יישוב סכסוך, תובענה בעניין הסכסוך המשפחתי.
ישנן 4 חלופות:
- גישור גירושין – הזוג יופנה למגשר פרטי בעלות מלאה. (המדינה לא מסבסדת את עלות הגישור)
- טיפול זוגי– הזוג יופנה ליועצת נישואין.
- גירושין בשת"פ – הפניית בני הזוג לעו"ד (אחד שמייצג את שניהם/ שני עו"ד לכל צד ).
- הגשת תובענה בעניין הסכסוך המשפחתי.
לסיכום
המחוקק הכיר בחשיבותו של הליך הגישור בתובענות לסכסוך משפחתי, מאחר ותובענה זו מורכבת וניתן להגיע להסכמות בכל המחלוקות בין בני הזוג.
מכאן שרצוי ומומלץ לפנות למגשר פרטי טרם הגשת בקשה ליישוב סכסוך ובכך לקצר הליכים, לחסוך זמן יקר, מרגע הגשת הבקשה ועד ההפניה למגשר חיצוני.
הליך הגישור מאפשר לבני הזוג להגיע להסכמות שמשרתות את המשפחה כולה, לפתור סוגיות מורכבות, לנסח הסכם הפונה לעתיד ובכך מונע חיכוכים בעתיד בנושאים אלה, ולבנות מנגנון תקשורת שיאפשר לזוג להמשיך להתנהל, להתעדכן ובעיקר לעבוד במשותף בכל הנוגע לילדים.
הינכם מוזמנים לשיחת היכרות על הליך ( ללא תשלום) – פגישה בת חצי שעה שתקבלו הסבר על ההליך הגישור, במידה ותחליטו להמשיך בהליך, ניתן לבצע זאת במועד הפגישה.
לפרטים ושאלות נוספות אתם מוזמנים להתקשר – 054-6339993
הסכם גירושין – החלטתם להתגרש, רגע לפני שאתם פונים לבית המשפט ומגישים בקשה ליישוב סכסוך, מופנים ליחדת הסיוע ורק כעבור 45-60 יום תוזמנו ליחידת הסיוע לפגישה ראשונה מתוך עד 4 פגישות, ללא עלות, שבה ייבחנו את מוכנותכם כזוג להליך גישור ובמידת הצורך יפנו למגשר חיצוני,
רגע לפני, לא עדיף לפנות מראש למגשר פרטי ולייעל את ההליך.
במסגרת הליך גישור הנעשה בהסכמה מלאה של שני בני הזוג ינוסח הסכם גירושין אשר ירכז את כל הנושאים שלובנו והוסכמו ע"י בני הזוג על בסיס זה ינוסח הסכם הכולל פתרונות הוגנים ולאחר חתימת בני הזוג על הסכם גירושין יופנו בני הזוג לבהמ"ש לענייני משפחה לקבלת תוקף של פסק דין.
הסכם גירושין יאפשר לבני הזוג להמשיך להתנהל בשגרת חיים תוך קביעת נהלים ברורים ומוסכמים שימנעו מבני הזוג עימותים וויכוחים.
הנושאים שמפורטים בהסכם גירושין כוללים את כל הנושאים הנמצאים במחלוקת ובהתאם למציאות הקיימת ואת כל הנושאים שעלולים ליצור מחלוקת עתידית ובכך למנוע מחלוקות בעתיד.
להלן מקצת הנושאים המוסדרים בהסכם גירושין:
- משמורת והסדרי ראייה – הסכם הגירושין כולל מי יהיה ההורה המשמורן שיקבל חזקה על הילדים, הכוונה שיהווה המטפל העיקרי בילדים, ובאיזו תדירות יפגוש ההורה השני את הילדים כולל הסדרי לינה מפורטים. יש לציין כי הסדרי הראייה והמשמורת יכולים להשתנות בעתיד ויקבלו ביטוי בהסכם.
- חגים וחופשות עם הילדים – בהסכם גירושין יש להסדיר את חלוקת החגים והחופשות בין ההורים, אני דואגת להוסיף לחוזה נספח "טבלת חגים" המפרט את חלוקת החגים והחופשות, דבר שמונע ויכוחים מיותרים. כמו כן, רצוי להסדיר את נושא הנסיעות של הקטינים לחו"ל וחידוש הדרכונים של הילדים.
- מזונות ילדים – בהסכם הגירושין בני הזוג מסכימים ביניהם על גובה המזונות שישולמו לילדים מדי חודש. בהתבסס על הוצאות החודשיות ורמת ההכנסה של בני הזוג. מזונות ילדים כוללים את כל הוצאות הילדים השוטפים ובנוסף הוצאות מדור (מגורים) הילדים יכולים להגיש תביעה עצמאית למזונות לאחר שהסכם בגירושין נחתם בהתאם לנסיבות ולצרכים.
- חינוך הילדים בהסכם הגירושין יש לציין מהו אופי החינוך שיינתן לילדים ( ממלכתי – דתי, חילוני) נושא זה עלול להיות בעייתי במידה שאחד מבני הזוג משנה לחלוטין את אורח חייו.
- ענייני רכוש – ההסכם מסדיר את חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג. החלוקה כוללת את הזכויות שבני הזוג צברו במהלך שנות חייהם המשותפות (כולל פנסיה, קרנות השתלמות קופת גמל, פיצויים וכו').
- מקום מגורים– מקובל לציין בהסכם את מקום המגורים של הילדים ושל ההורה הלא משמורן ואף מומלץ לקבוע את המרחק המקסימאלי שאליו יוכל הורה לעבור להתגורר עם הילדים.
הסכם גירושין צריך להיות מנוסח בשפה משפטית ומותאם למשפחה הייחודית ולסוגיות הספציפיות והמורכבות של בני הזוג, הוא צריך להיות הוגן כלפי שני בני הזוג, מקצועי ומדויק ולכלול את כל המצבים והתרחישים האפשריים. הסכם גירושין מטרתו לקבלת פסק דין בעל תוקף משפטי מחייב שבאמצעותו יוכלו בני הזוג לפנות לבית הדין הרבני לקבלת גט ולהמשיך בדרכם החדשה.
ניתן לפנות אלינו בכל שאלה או לתאם פגישת היכרות ראשונה ללא עלות
משמורת ילדים וזמני שהות
אחת הסוגיות המרכזיות והקשות ביותר בהליך גירושין נוגעות למשמורת וזמני שהות
ראשית בואו נכיר מספר מונחים :
אפוטרופוסות – הינה אחריות ההורים כלפי הילדים על פי חוק. על ההורים לדאוג לצורכי הקטין , לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם;
וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום-מגוריו, והסמכות לייצגו .
גם לאחר הגירושין שני ההורים נשארים אפוטרופוסים של הילדים. לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים. לשני ההורים יש גישה לכל המידע הרפואי
והחינוכי של הילדים.בהתאם להמלצות ועדת שניט, טובת הילד מעל הכל, והדרישה כי לא תיווצר היררכיה בין ההורים בעקבות פריד ה או גירושין, ומכאן ששני ההורים יהיו במעמד
הורי שווה, גם אם חלוקת זמני השהות אינה שווה.לאחר פרסום המלצות ועדת שניט ועקב השינויים הדרמטיים בנושא, ישנה הגדרה של הורות שווה בבתי במשפט לענייני משפחה
והן בבתי דין רבניים, המונח הישן ״ משמורת משותפת״ הוחלף למונח ״ אחריות הורית משותפת״.
הורות שווה לא בהכרח שווה בכל נושא, ישנם מצבים כי ההורות שווה אך זמני השהות אינם שווים. המען הרשום של הילד יהיה רשום אצל אחד ההורים, שכן לא ניתן לרשום שתי
כתובות במרשם האוכלוסין. כמו כן הטבות שונות : קצבת ילדים, מענק לימודים מועברים רק להורה אחד – בדר״כ האם.
משמורת / אחריות הורית משותפת – החזקה פיזית בילדים, מתייחס לאחריות יומיומית של ההורים לגידול הילדים: הכנת ארוחות, קורת גג, טיפול יומיומי.
ההורים יכולים להסכים בינהם בהסכם גירושין מי יהיה ההורה המשמורן.
בהעדר הסכמה בן ההורים יקבע בהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני לפי הערכאה שהוגשה התביעה הראשונה. לצורך קביעת הורה משמורן מסתייע בהמ"ש
בהמלצת תסקיר סעד אותו עורכת עובדת סוציאלית שמונתה ע"י בהמ"ש לענייני משפחה/ בית הדין הרבני. מטרת התסקיר הסעד להמליץ על הורה משמורן ואלו זמני שהות יקבעו.
ישנה חשיבות כפולה להגדרה של הורות שווה :
חשיבות הצהרתית– הכרזה בפני כולם לרבות הילדים, משפחה, מוסדות שונים, שהורותם של שני ההורים שווה, חשובה ומשמעותית לילדים. ויכולה למנוע מצבים בהם הורה אחד.
מחליט החלטה חד צדדית הגורמת למחלוקת וסכסוך בן ההורים כדוגמא: מעבר מגורים מחוץ לטווח שנקבע, קבלת החלטות מהותיות לבד, חינוך, טיפול רפואי וכו׳.
מכאן שעם הפירוד / גירושין להורים מעמד שווה, שניהם ממשיכים בתפקודם ההורי, בחינוך, דאגה, וטיפול כפי שהתבצע טרם הפרידה / גירושין, תוך התאמה לתנאי החיים החדשים.
חשיבות מעשית- כל שינוי מען של הילד חייב להתבצע בהסכמת שני ההורים וזאת בניגוד למצב שבו יש הורה משמורן יחיד שיכול לשנות את המען בעצמו.
הגדרה של אחריות הורית שווה יכולה לסייע לאב מול גופים שונים: קופ״ח, העירייה ,מוסדות חינוך – לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, כשלהורי הילד משמורת משותפת, הילד יקבל שתי תעודות מקור.
קיימות אפשרויות שונות למשמורת :
משמורת בלעדית – הסדר זה שכיח ביותר – הורה יחיד הקרוי " משמורן" אחראי על הילדים ועליו מוטלת האחריות הכוללת לחיי יום-יום. ההורה המשמורן אחראי על כל ההחלטות שמתעוררות בטיפול השגרתי בילדים. בישראל לפי חזקת הגיל הרך האם היא ההורה המשמורן לילדים עד גיל 6 והילדים מתגוררים עמה, הורה משמורן הוא זה שסגנון חיו וזמנו מאפשרים לו להקדיש יותר תשומת לב לילדים ולבית.
להורה הלא משמורן מוענקות זכויות קשר, הסדרי ראיה עם ילדיו כלומר, ביקורים של פעם – 3 פעמים בשבוע, כולל סופי שבוע, בדרך כלל אחת לשבועיים.
משמורת משותפת – זהו הסדר חלוקה קבוע שבו בימים מסוימים הילדים אצל האם ובאחרים אצל האב. שני ההורים חולקים את גידול הילדים שווה בשווה. הילדים נמצאים פרקי זמן שווים עם שני ההורים, ושני ההורים מעורבים בחיי היום יום שלהם. משמורת משותפת אינה מתאימה לכל משפחה מאחר והיא מחייבת מגורים בקרבת מקום. מערכת היחסים בן ההורים צריכה להיות גמישה ומאופיינת בשת"פ ותקשורת טובה.
משמורת מחולקת – כאשר הילדים במשפחה אחת לא גרים ביחד אצל הורה אחד, אלא מחולקים בין שני ההורים וכל אחד מההורים מגדל חלק מהילדים. משמורת זו אינה מומלצת על ידי אנשי המקצוע, מאחר ויש חשיבות לשמירה על קשר בן האחים ולרוב היא מאושרת רק במצבים שישנם מתחים בן הורה וילד.
כל משפחה היא מיוחדת ואין דרך אחת נכונה בהסדרי הורות, הורים יכולים להסדיר במסגרת גישור גירושין כל הסדר הורות שמתאים להם בהתחשב לשעות עבודתם, סגנון חייהם, מקום מגוריהם. הסדרי ההורות ישקפו את רצון כ"א מההורים לקחת חלק פעיל בגידול הילדים אל מול האפשרות המעשית.
משרדינו מטפל ומנהל בתביעות למשמורת ילדים, קביעת הסדרי שהיה ומשמורת משותפת. כמו כן, המשרד מטפל בהגנה כנגד תביעות למשמורת ילדים בערכאות השיפוטיות השונות: בית המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים.
איך מתגרשים ?
החלטתם להתגרש, עומדות לרשותכם שתי אפשרויות להוציא ההחלטה אל הפועל:
- אפשרות אחת – באמצעות גישור גירושין ובניית הסכם גירושין וממון.
- אפשרות שניה – באמצעות פנייה לעו"ד והגשת תביעה לערכאות משפטיות וקבלת הכרעה שיפוטית בכל הנושאים שבמחלוקת. בעקבות החוק להסדרת התדיינות במשפחה. פעולה זו תהפוך למשנית המתגרשים יגישו בקשה ליישוב סכסוך ויופנו ע"י יחידות הסיוע למגשרים, או למטפלים זוגיים לפני שיורשו להגיש כתבי טענה.
בחירה באפשרות גירושין באמצעות גישור תאפשר לכם בזמן קצר יחסית, בעלות נמוכה ובאווירה נעימה להעלות את כל הנושאים הרגישים להגיע להסכמות ובסיום ההליך לגבש הסכם ממון וגירושין הכולל את כל הנושאים הרלוונטים: מזונות, הסדרי ראיה ומשמורת, חלוקת רכוש וקביעת דרך ההתנהלות בין בני הזוג החל מהחתימה ועד הגעתם של הילדים לגיל 21 שחרור מהצבא וסיום תשלום המזונות.
הסכם הגירושין החתום יוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה ויקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין. בעקבות זאת ניתן להסדיר את מתן הגט בבית הדין הרבני ומכאן כל אחד מבני הזוג מסיים את החיים המשותפים.
כמובן שישנם מקרים בהן ניתן להגיע להסכמה על רוב הנושאים ולהשאיר סוגייה או נושא שיוכרע ע"י השופט לדוגמא: מזונות ילדים. אך מומלץ כי בני הזוג יגיעו להסכם כולל אותו יאשרו בבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה דן בכל העניינים הקשורים לסכסוכים במשפחה: משמורת ילדים, מזונות ילדים, הסדרי ראיה, מזונות אישה, אבהות ואמהות, ירושה, חלוקת רכוש. וכן בסכסוכים אחרים בין בני משפחה.
לאחר חתימת בני הזוג על הסכם גירושין וממון, תוגש בקשה לאישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה. ההסכם יוגש לפי מקום מגוריהם האחרון של הצדדים. הקלק למעבר לרשימת בתי המשפט לפי אזורים .לאחר הגשת הבקשה, מזכירות בית המשפט תזמן את הצדדים לדיון בפני שופט, לצורך אישור ההסכם (לרוב בתוך שבועיים, תלוי בעומס יומנו של בית המשפט).
הדיון נערך בדלתיים סגורות, בנוכחות הצדדים. במקרה של הסכם גירושין, אשר נערך במסגרת גישור גירושין, רשאי מגשר גירושין להגיע עם הצדדים לדיון, כדי לסייע להם.
במהלך הדיון יוודא השופט בבית המשפט, כי שני בני הזוג חתמו על הסכם הגירושין מרצונם החופשי, וכי הם מבינים את תוכנו והוראותיו השונות, הוא רשאי לעבור עמם על סעיפי ההסכם כדי לוודא הבנתם תוך התמקדות בסעיפים הקשורים לילדים הקטינים, כמו כן רשאי השופט לשאול אותם שאלות במהלך הדיון.
בסיום הדיון, שופט בית המשפט יאשר את ההסכם, במקרה הצורך יבוצעו תיקונים בהתאם לשיקול דעתו. אישור ההסכם מעניק תוקף משפטי להסכם הגירושין
לאחר יש להגיש את הסכם גירושין המאושר לבית הדין הרבני לצורך "סידור הגט".
בית דין רבני – בישראל הסמכות להסדיר גט של בני זוג יהודים כולל בני זוג שנישאו נישואים אזרחיים נתונה לבית הדין הרבני בלבד.
לבית הדין הרבני, יש סמכות לדון גם בחלק מנגזרות הגירושין :משמורת, הסדרי ראיה, חלוקת רכוש, מזונות אישה אך יש לבקש זאת במסגרת כתב התביעה כשהם כרוכים בתביעת הגירושין.
הכריכה מאפשרת לדון בכל הנושאים בערכאת אחת ובכך לפשט את ההליך לשתי ערכאות משפטיות. אך רצוי להדגיש כי יש שוני בדרך הניהול והגישה המשפטית של כל ערכאה.
יש להגיש את הסכם גירושין המאושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני לצורך "סידור הגט"- הוא השלב הסופי של הגירושין. טקס סידור הגט מורכב מארבעה שלבים:
- שלב ראשון בירור השמות – כל אחד מבני הזוג יביא עימו עד ( חבר או קרוב משפחה), וכן את שמות אבותיהם וכינוייהם. הבירור קובע את השמות שיופיעו בגט עצמו ויש לכך חשיבות רבה מאחר ובמידה וישנה טעות בשם הדבר יוביל לפסילת הגט.
- שלב שני רצון חופשי – הגט צריך להינתן מתוך רצון הבעל ולא בכפייה. ועל כן בית הדין הרבני מוודא שהבעל מבין את משמעות הגט והכוונה שלאחר נתינת הגט האישה תהיה מותרת לכל אדם (למעט כהן) ושמטרת כתיבת הגט נועדה לגירוש הבעל וגירוש האישה מרצונם ובהסכמה. ישנה חשיבות לכך שהבעל מגרש את האישה מרצונו כי רק אז הגט חל.
- שלב שלישי – ביטול מודעות – בית הדין מצווה על הבעל לבטל הודעות שנאמרו בפני אחרים שעלולות לבטל את הגט.
- שלב רביעי – כתיבת הגט – בית הדין הרבני מברר עם הסופר האם הנייר וכלי הכתיבה הם שלו, ולאחר הסופר אומר לבעל שהוא נתונם לו במתנה גמורה. הבעל מקבל ומגביה אותם שלושים ס"מ מעל השולחן כדי לקנותם, מאחר והגט חייב להיכתב בחפצים של הבעל. לאחר הקבלה הבעל מבקש מהסופר בפני העדים לכתוב את הגט עבורו ועבור אשתו לצורך הגירושין.
בית הדין הרבני מבקש מהאישה שתסיר את הטבעות מאצבעותיה ומוודא שהיא מתגרשת מרצון, ומסביר לה שאחרי הגירושין היא מותרת להינשא לכל אדם (חוץ מכהן ).
תאור טקס מסירת הגט:
- בית הדין מורה לאישה להושיט את ידיה ושלא תסגור את ידיה עד שהבעל יעזוב את הגט.
- הבעל אומר לאישה: "הרי זה גיטך והתקבלי גיטך זה והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו והרי את מותרת לכל אדם".
- האישה מקבלת את הגט מרימה אותו ואחר כך טומנת אותו תחת זרועה והולכת שני מטרים
הליכי הגירושין וסידור הגט לוקחים מספר שעות כאשר בחלקם ממתינים לדיון או לדיין.
שלב סידור הגט הוא השלב הסופי של הגירושין שבסיומו כל אחד מבני הזוג יוכל לפנות לדרכו החדשה.
מעוניינים כבר להיות אחרי התהליך ? השאירו את פרטיכם.
בשנת 2016 חוקקה הכנסת חוק יישוב סכסוכים – הקובע כי כל זוג מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני פתיחת הליך גירושים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
זוגות המעוניינים לסיים את הסכסוך במהירות, יכולים לפנות למגשר עוד לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך או במקביל ובכך לייעל את ההליך.
יתרונות של הליך הגישור :
- תהליך קצר ויעיל – הליך הגישור בדר"כ מסתיים תוך חודש/ חודש וחצי בן 5-7 פגישות בעוד שהליך משפטי תלוי בלוח הזמנים שמכתיב בית המשפט ויכול להסתיים חודשים רבים עד שנים.
- עלות הליך הגישור נמוכה משמעותית מהליך משפטי המתנהל בבית משפט שבו נדרשים הצדדים לשלם אגרות בגין הגשת כל תביעה ובקשה ובנוסף עלויות שכר טרחת עו"ד.
- המגשר מחוייב לשמור על סודיות בכל המתרחש והנאמר בתהליך הגישור. הצדדים מתחייבים שלא להזמין את המגשר למסור עדות במידה והסכסוך מגיע לבית המשפט. הצדדים מתחייבים לא לעשות שימוש מחוץ לחדר הגישור במידע שנאמר בתהליך הגישור.
- שני הצדדים לוקחים שליטה על התהליך ביחד ומחליטים מרצון חופשי לאחר בחינת פתרונות שונים את הפתרון הטוב ביותר עבורם, הם לא נתונים להחלטת גורם שלישי קרי שופט המחליט עבורם מהו הפתרון האופטימלי בעינו. יש לציין שיש אפשרות לכל אחד מהצדדים להפסיק את ההליך בהודעה מראש.
- הליך הגישור נעשה באווירה נעימה ואינטימית המאפשרת לבני הזוג לרגיש בנוח לפרוק את אשר על ליבם ולהרגיש בנוח להציג את המחלוקות בינהם מתוך מטרה להגיע לפתרונות יצרתיים המגשר מעודד את הצדדים לחשוב "מחוץ לקופסא" ולהרחיב את מגוון הפתרונות.
- ההסכם בגישור הינו תוצר של הסכמה ובחירה של הצדדים, מכאן שרמת היציבות שלו גבוהה. ההסכם כולל כללים והסכמות לעתיד שילוו את הצדדים לאורך השנים ובכך יחסוך מהצדדים לפנות לערכאות השונות עקב מחלוקות עתידיות.
- הגישור מבוסס על עידוד תקשורת ישירה בן הצדדים תוך שמירה על כבוד הדדי ושמירה על תרבות דיבור נאותה למרות המצב הרגשי הטעון אמוציונלית מכאן שהמגשר מהווה שומר סף המתווך בין הצדדים תוך שמירה על גבולות.
- לאורך כל הליך הגישור המגשר דואג בראש ובראשונה לטובת הילדים בכדי למזער למינימום את הנזקים ולאפשר להם שגרת חיים תקינה והמשך קשר הורי מכאן שהמגשר ידאג לכוון את ההורים בהתנהלות מול ילדיהם ובמידת הצורך ימליץ על אנשי מקצוע להשלמת התהליך.
- המגשר מחוייב לנהוג בתום לב וללא משוא פנים, אין הוא מייצג אף צד בנפרד , מכאן שהמגשר נוהג באופן נייטרלי כלפי הצדדים והפתרונות השונים שהם שוקלים.
מתלבטים? פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת היכרות ללא עלות.
הליך גישור גירושין הינו הליך אלטרנטיבי לפתרון סכסוכים ומחלוקות בדרך של הסכמה ודו שיח המהווה חלופה להליך המשפטי, על ידי השגת הסדר המקובל על צדדים הנמצאים במחלוקת.
ההסכמות בגישור גירושין מתאפשרות באמצעות סיוע של גורם חיצוני נייטרלי – המגשר המקובל על שני הצדדים החלוקים, אשר מסייע להם למצוא את הדרך להסדר מוסכם.
המגשר המפקח על הליך גישור גירושין חייב להיות אדם ניטרלי ואמין שאינו מצדד במי מהצדדים וחסר עמדה בנוגע לנושא המדובר.
השתתפות הצדדים מרצונם החופשי והסכמתם על פתרון בכוחות עצמם.
על כל המשתתפים לשמור על סודיות מוחלטת בנוגע לכל המידע הנחשף בתהליך.
הליך גישור גירושין מעודד שת"פ בן הצדדים. המגשר מפיג את המתח והאווירה הטעונה ע"י העברת מידע
והדרכה על ההיבט הרגשי והמשפטי של הגירושין ובכך מקטין את עוצמת הקונפליקט, ממזער את רמת העויינות בין בני הזוג ומאפשר להם להימנע מעימות חריף, הכרוך בניהול תביעת גירושין הכוללת לרוב הטחת האשמות ופגיעה הדדית קשה.
המגשר מאפשר לבני הזוג לשים במרכז הדיון את צרכי ילדיהם וטובתם, במקום להילחם ולהתנצח האחד בשני במסגרת הליך משפטי.
במהלך הגישור גירושין יתקיימו דיונים ושיחות משותפות באווירה נעימה המאפשרת ביטוי לכל אחד מהצדדים במחלוקת, השלב הראשון בהליך גישור יהיה להבין ולקבוע את האינטרסים והרצונות של שני הצדדים. לאחר מכן, ינסה המגשר להשמיע לצדדים את הנאמר באופן אובייקטיבי ובכך הצדדים יוכלו לקבל תמונת מצב רחבה וחשיבה על מספר פתרונות אפשריים כך שההסכמה ביניהם תגיע באמת ממקום של רצון משותף לפתרון הקונפליקט.
הליך הגישור גירושין כולל פגישת הכרות של המגשר עם הצדדים. בפגישה יספרו המגושרים את סיפורם רצונם ועמדותיהם והמגשר יספר על ההליך ויבדוק התאמת הצדדים לתהליך זה.
לאחר יועלו הנושאים הדחופים ביותר לפתרון ובהתאם לכך יתנהלו פגישות המשך משותפות
ברוב המקרים מיד לאחר פגישת ההיכרות הראשונה תיערך פגישה קצרה של המגשר עם כל אחד מהמגושרים בנפרד, רוב הליך הגישור יעשה במשותף, וככל שיעלה הצורך לקיים פגישות יחידניות, אם על פי דרישת המגשר ואם על פי רצון מי מהצדדים, יתקיימו גם פגישות יחידניות.
הליך הגישור הינו חסוי וכל שנאמר בפגישות הגישור, הן המשותפות והן היחידניות חסוי ואינו יכול לשמש כראיה בבית משפט, היה והצדדים יגיעו בסופו של דבר להליך משפטי.
הליך הגישור מנוהל במשא ומתן בן הצדדים בסיוע המגשר במטרה למצוא פתרונות מוסכמים המתאים לחבילה המשפחתית תוך שימת דגש על טובת הילדים. הילדים הינם בעלי זכויות ומתפקידנו המגשרים לשמור על זכויותיהם, על אף שאינם משתתפים פעילים בהליך הגישור.
המגשר יסייע לצדדים לבחון את צרכיו של כל ילד בנפרד ולהבדיל בין צרכיהם של המבוגרים לבין צורכיהם של הילדים. ובהתווית תוכנית הורית במידת הצורך יפנה המגשר את הצדדים לייעוץ חיצוני מקצועי ואבחון צרכי הילדים
הנושאים שיכללו בתהליך הגישור גירושין:
- משמורת ילדים
- הסדרי הראיה
- הסדרי ממון
- חלוקת הרכוש
- מנגנונים לקבלת החלטות בעתיד
כל נושא או מחלוקת שיועלה במהלך ההליך ידון בן הצדדים בסיוע המגשר מתוך מטרה להגיע להסכמה משותפת. את ההסכמות המשותפות המגשר יעגן בהסכם משפטי מפורט, יסודי ומקצועי
הסכם המושג בגישור הינו תולדה של הסכמה ובחירה מושכלת של הצדדים ועל כן רמת היציבות שלו גבוהה.
ההסכם יחתם ע"י המגשר והצדדים ולאחר יגיש המגשר בקשה מוסכמת לבית המשפט לעניני משפחה לאישור ההסכם ומתן פסק דין.
המגשר ילווה את הצדדים לדיון שיקבע בבית המשפט בו יאושר ההסכם.
מתלבטים? פנו אלינו עוד היום לפגישת היכרות בת 20 דקות, ללא כל התחייבות, בה נפגש, נכיר נספר על ההליך
תהליך הגירושין הוא אחד המשברים הקשים שעובר אדם בחייו.
התחושה המאפיינת זוגות מתגרשים שהאדמה רועדת וכל היציבות מתערערת, עבור זוגות רבים הליך הגירושין הוא סוג של אבל ואבדן בשל הפרידה ופירוק התא המשפחתי.
תהליך הגירושין מלווה ברגשות סותרים ושונים :כעס, עלבון, בלבול, הכחשה, דכאון, חרדה, אשמה. הקונפליקטים והמחלוקות עם בני הזוג רק מעצימים את החששות ואי הודאות ומקצינים את ההתנהגות. לצד התחושות הקשות יכולות להופיע תחושת הקלה ואפשרות של התחלה חדשה.
משבר הגירושין כולל שינויים רבים הבאים לידי ביטוי במעמד הכלכלי, בהורות, בהרגלים יום יומיים, בזהות האישית והחברתית, ביחסים עם בן הזוג .
הדינמיקה השוררת בין בני הזוג בעת תהליך הגירושין משפיעה על התהליך עצמו, על דרכי ההתמודדות של בני המשפחה, על ההסתגלות, ועל תהליך קבלת החלטות הנוגע לדפוס ההורות והקשר עם הילדים לאחר הגירושין.
יש זוגות הבוחרים בדרך של הסכמה – שלום ופונים למגשר
תהליך הגישור הינו דסקרטי לחלוטין באווירה נעימה המאפשרת לבני הזוג להתבטא בחופשיות ולהגיע להסכמות משותפות. התהליך הינו קצר בן 5-8 מפגשים. העלויות נמוכות בהשוואה להליך בו הזוג מיוצג ע״י עו״ד בערכאות משפטיות .
יש זוגות שהמחלוקות כל כך שורשיות, הכעס עוצמתי, ללא תקשורת והבנה נאלצים לפנות למשרד עו״ד המתמחה בדיני משפחה.
משרדנו מעניק שירותים רחבים הן של גישור והן של ייצוג בערכאות משפטיות.
לידיעה !
ממחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים על כך שהתדיינות במערכת משפטית גורמת להסלמת הקונפליקט בן המתדיינים ומגבירה את הטראומה של בני הזוג. תוצאה בלתי נמנעת של מאבקים משפטיים, היא התבזות הדדית של בני הזוג ופגיעה קשה בילדיהם.
תפקידנו לאזן בן השלבים השונים שמצויים בני הזוג ולאפשר להם במערבולת הרגשית בה הם מצויים לסיים את הקשר ולהגיע להחלטות החשובות בהסכמה, מתוך רצון חופשי תוך שת"פ מלא ומזעור נזקים לטובת הילדים והמשך חיים תקינים.
הגישור כגישה ייעוצית משמשת חלופה להתמודדות עם הסכסוך במאבקים משפטיים מתישים. הגישור מציע מסגרת הדברות בן בני הזוג בהליך הגירושין, במטרה לנסות ולהגיע להסכמה בכל הנושאים השנויים במחלוקת.
בני הזוג בסיוע המגשר מגדירים באופן שטתי ומובנה את הנושאים לדיון:
- החלטה על פירוד/ גירושים.
- קשרי הורות לאחר הגירושים.
- תשלומי מזונות.
- חלוקת רכוש.
- הסדר ממוני.
והמגשר כצד שלישי וניטרלי מלווה את בני הזוג בכל ההליך הנשמר לפי עקרונות הומניים, שליטה של הפרט על החלטות הקשורות בעתידו ועתיד ילדיו, ומאפשר לזוג לנהל את פרויקט הגירושים של עצמם בעצמם תוך הסתייעות והתערבות של המגשר.
מטרת המגשר לנהל את המחלוקות תוך מו"מ והגעה להסכמות בן הצדדים, לנסח הסכם גירושין הכולל את כל הסעיפים הרלוונטיים ומנוסח באופן משפטי. לאחר חתימת הצדדים על ההסכם, יוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה ולאחר דיון קצר לצורך אישור,השופט יוודא כי הצדדים מבינים את תוכן ההסכם, חתמו עליו מרצונם החופשי, כי הוא שומר על האינטרסים והזכויות של הילדים ואינו נוגד את תקנת הציבור, בהמ"ש לענייני משפחה מוסמך לתת תוקף של פסד קין מחייב להסכם גישור גירושין . ולהשלמת ההליך ניתן לגשת לבית הדין הרבני עם ההסכם לסידור הגט.
במשרדינו תוכלו למצוא את כל האפשרויות לטיפול במשבר המשפחתי.
עתיד הילדים ורווחתם זו הסוגיה המכריעה והחשובה ביותר אצל זוגות שמחליטים להפרד .למרות הכעס וההאכזבה מבן הזוג, ולמרות חילוקי הדעות יש לחשוב על טובת הילדים בהחלטות שיתקבלו לגבי ההורות, הילדים מושפעים בכל מצב מפרידת הוריהם. בכדי למזער זאת ניתן לתכנן בהליך הגישור את הפירוד כך שמערכת הורה ילד תמשך אצל שניהם כאחד ע"י הסדרת תוכנית הורות .
ההורים הינם האופטרופוסים הטבעיים של הילדים מכאן ששני ההורים גם יחד אמורים להעניק לילדים יציבות בחייהם. היציבות מתבטאת בבית קבוע, בהמשכיות מסגרת לימודית, חוגים ושאר פעילויות חברתיות. מערכת יחסים תקינה עם ההורים והמשפחה המורחבתץ הילדים יכולים להסתגל לכל שינוי אך יציבות והמשכיות יגבירו את תחושת הבטחון שעלולה להתערער בעקבות הפירוד.
שני ההורים ביחד צריכים לקבוע ולהחליט בדבר נושאים מהותיים הנוגעים לילדים כגון: חינוך, לימודים, הכשרה למקצוע, בריאות וכו' לשני ההורים תהיה גישה לכל מידע רפואי וחינוכי ושינהם מעורבים בהחלטות.
משמורת בלעדית – הורה יחיד הוא שמחזיק בילדים וקרוי "הורה משמורן" מוטלת עליו אחריות הכוללת לחיי היום יום של הילד. והוא אחראי לכל ההחלטות שמתעוררות בטיפול שבשגרה.החזקה פיזית בילדים הכוללת אחריות יומיומית של ההורה בגידול הילדים.
במסגרת הסכם גישור גירושין קובעים בני הזוג מי יהיה ההורה המשמורן ואילו הסדרי ראיה ייהיו להורה השני, באמצע השבוע ובסוף השבוע והן לעניין ראיית הילדים בחופשות ובשבתות.
הסדרי ראיה המקובלים הינם שההורה הלא משמורן יוכל לפגוש את הילדים פעם בשבוע בשעות אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני. תקופות החגים והחופשים מחולקים שווה בשווה ולסרוגין. שנה אחת חוגגים הילדים את ערב החג והחג אצל האב, בשנה שנייה אצל האם וחוזר חלילה.
הסדרי ראיה מורחבים – ניתן להרחיב את הסדרי הראיה כך שיכללו תקופות לינה אצל ההורה הלא-משמורן. כך לדוגמא ניתן קבוע לינה באמצע השבוע בימים בהם נערכים הסדרי ראיה והחזרת הקטינים ישירות למוסדות הלימוד בהם לומדים.כמו כן ניתן לקבוע כי סוף השבוע מתחיל מיום חמישי בערב או מסתיים ביום א´ בבוקר.
דוגמא לטבלת חלוקה לפי ימים – לשבועיים
ראשון | שני | שלישי | רביעי | חמישי | שיש | שבת | ||
שבוע | אבא | |||||||
1 | אמא | |||||||
שבוע | אבא | |||||||
2 | אמא | |||||||