מזונות ילדים

בהליך פרידה או גירושים עולה השאלה, כיצד יחולק הנטל הכלכלי של תשלומי המזונות עבור הילדים?

הנושא נחשב למורכב מאחר והוא מוסדר בעיקר בפסיקה, וקיים שוני בן הערכאות השונות: בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים ובעיקר בקרב שופטים שונים כאשר ההסתמכות על עיקרון השוויון ועל עקרונות הצדק והיושר.

ההלכה חדשה בע״מ 919/15 היוותה ״מהפכה״ למזונות ילדים מעל גיל 6,  אך הותיר שאלות פתוחות במקרים של משמורת משותפת לא שווה או במקרה של גלאי ילדים 0-6 .

במאמר זה נסקור באופן כללי את סוגיית המזונות , ואין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ משפטי.

ראשית, על פי הדין העברי, ילדים עד גיל 6 – חובת מזונות מוטלת על האב באופן בלעדי. החובה הבלעדית לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו, ללא קשר למצב הכלכלי שלו ושל בת זוגו, ואילו לצרכים שאינם הכרחיים – מוטלת החובה על שני ההורים, באופן שוויוני ובהתאם למצבם הכלכלי.

הפסיקה מבחינה בין צרכים הכרחיים שהם חיוניים לקיומם של הילדים ובלעדיהם אי אפשר להתקיים, כגון: מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקתו (מדור), צרכים רפואיים וחינוך.

לבין צרכים שאינם הכרחיים ״דין צדקה״  – שהינם צרכים עודפים, כגון: צהרון, חוגים, קייטנות  שיעורי העשרה, שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות בארץ ובחו"ל, מתנות לימי הולדת.

בית משפט העליון גיבש עקרונות המנחים את בתי המשפט בכל הקשור לחובת מזונות לילדים בגילאי 15-6,תוך התייחסות לסוג המשמורת (בלעדית, משותפת, חלקית ועוד).

הפסיקה קבעה כי על שני ההורים מוטלת החובה לדאוג לילדים בגלאי  6-15  וזאת לפי יכולתם הכלכלית, פערי ההכנסה ביניהם וימי השהות אצל כל אחד מההורים. כמו כן, נקבע כי יש להבחין בין הוצאות תלויות שהות : אוכל, צריכת חשמל ומים ועוד. להוצאות שאינן תלויות שהות : ספרי לימוד, ביגוד, הנעלה, רכישת טלפון נייד ועוד.

הכלל המנחה כי הוצאות תלויות שהות מתקזזות בין ההורים, כל עוד אין ביניהם פערים מהותיים ברמת ההכנסה ובזמני השהות בחודש.

לעומת זאת, הוצאות שאינן תלויות שהות על בני הזוג לחלוק אותם באופן שווה.

במקרה ובו זמני השהות של הילדים אצל ההורים אינה זהה, או שישנם פערי הכנסה משמעותיים,  יתקיימו ביניהם תשלומי העברה, בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מהם.

בע״מ 919/15 היווה מהפכה בתחום המזונות – בגלאי 6-15 ובו נקבע כי במצב של אחריות הורית משותפת, קרי שוויונית, אזי שני ההורים יחוייבו באופן שווה במזונות הילדים, אשר תקבע בהתאם ליכולתם הכלכלית, במידה ויש פערים, יופחת חיובו של האב, בהשוואה לחיוב המקובל בעבר, במידה והכנסות ההורים דומות, אפשרי כי כל הורה יישא במזונותיו.

כמו כן, בענייני מדור – נקבע כי במשמורת משותפת שווה, כאשר הכנסות ההורים שוות/דומות, גם כן רכיב המדור לא ישולם ע״י האב.

בית המשפט העליון מבחין בין הוצאות שוטפות להוצאות שונות :

ההוצאות השוטפות כוללות פעולות יומיומיות כגון: מזון, מים, בילויים משפחתיים, ומכאן בזמן שהילד שוהה אצל ההורה האחד, הורה יישא בהוצאות אלו ואין צורך בהעברת כספים בין ההורים.

ההוצאות השונות כוללות הוצאות תכופות כגון:  ספרי לימוד, בגדים, הנעלה. בית המשפט העליון הציע למנות "הורה מרכז" אשר יקבל בכל תחילת חודש סכום הנפסק ע״י בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לצרכים של הילדים, והוא יקנה את הנדרש תוך תיאום מראש עם ההורה האחר.

פסק הדין מאפשר לבתי המשפט לענייני משפחה להפעיל שיקול דעת נרחב, גם במקרים של משמורת משותפת לקבוע חלוקת נטל שונה מ 50%  בהוצאות החינוך או בהוצאות הרפואיות החריגות, כל מקרה לגופו.

קיימים הבדלי גישה בן בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני:

בית משפט לענייני משפחה עד גיל 6 גלאי 6-15
שכר האב מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר הנטל עד גיל 6 הוא ברובו על האב.

 

ע״פ ההלכה החדשה – שיעור מזונות יקבע לפי יחס ההכנסות, מתייחסים לשכר שני ההורים, ולהכנסה הפנויה בניכוי שכ״ד
שכר האם נבדק, אך לרוב אין השפעה כלל, עד שולית. מתוך עקרון של צדק ושיוויון, וללא הבחנה בן צרכים הכרחיים וצרכים שאינם הכרחיים, תוך איזון כולל של הכנסות המשפחה מכל המקורות.
זמני שהות הפחתת סכום המזונות :

1.   בהתאם לחלוקת זמני שהות-  שווים – הפחתה של 50%-25%.

2.   קביעת מזונות תוך התחשבות בהוצאות הישירות של האב על הילדים בזמני השהות שלו.

יש התייחסות לזמני השהות
בתי הדין הרבניים עד גיל 6 גלאי 6-15
שכר האב מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר ממילא הנטל הוא ברובו על האב. מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר ממילא הנטל הוא ברובו על האב.
שכר האם חסר משמעות וללא התייחסות חסר משמעות וללא התייחסות
זמני שהות קיימת מגמת התייחסות לחלוקת זמני השהות. הלכה של העליון לא אומצה ע״י בית הדין הרבני, אם כי חלה מגמה לבחון את הכנסת שני ההורים.

 

סוגיית המזונות הינה מורכבת ותלויה במשתנים שונים, ערכאות שונות, ואף בין שופטים ודיינים, חלקם מחשבים מזונות לפי נוסחה וחלקם בדרך האומדנה, חלקם לפי ההלכה המנחה, וחלקם לפי הדין העברי ולפיכך ישנה שונות רבה אף בתוך הערכאות.

 

מובן כי הליך פירוד/ גירושין כרוך בהוצאות יתר להורים ואף לירידה באיכות החיים, מכאן שעליכם מראש לבחון את היכולת הכלכלית של כל אחד לשאת בנטל ולקבוע סכום הוצאות ראלי עבור צורכי הילדים, כל זאת בכדי לאפשר לילדים להמשיך ולהתנהל באופן דומה לעבר ומינימום פגיעה ברווחתם.

כמו כן, בהליך הגישור בשונה בבית המשפט שבו השופט יחליט מה יהיה סכום המזונות, אתם ביחד תחליטו מה הסכום המתאים לשניכם, ולמשפחה הספציפית שלכם, תוך התייחסות לכלל הפרמטרים והגעה להסכמה משותפת.

אין לראות במידע זה ייעוץ משפטי במידה והינכם מעוניינים בקבלת ייעוץ משפטי פנו אלינו.