מזונות ילדים

משמורת ילדים וזמני שהות

אחת הסוגיות המרכזיות והקשות ביותר בהליך גירושין נוגעות למשמורת וזמני שהות
ראשית בואו נכיר מספר מונחים :

אפוטרופוסות – הינה אחריות ההורים כלפי הילדים על פי חוק. על ההורים לדאוג לצורכי הקטין , לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם;

וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום-מגוריו, והסמכות לייצגו .

גם לאחר הגירושין שני ההורים נשארים אפוטרופוסים של הילדים. לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים. לשני ההורים יש גישה לכל המידע הרפואי

והחינוכי של הילדים.בהתאם להמלצות ועדת שניט, טובת הילד מעל הכל, והדרישה כי לא תיווצר היררכיה בין ההורים בעקבות פריד ה או גירושין, ומכאן ששני ההורים יהיו במעמד

הורי שווה, גם אם חלוקת זמני השהות אינה שווה.לאחר פרסום המלצות ועדת שניט ועקב השינויים הדרמטיים בנושא, ישנה הגדרה של הורות שווה בבתי במשפט לענייני משפחה

והן בבתי דין רבניים, המונח הישן ״ משמורת משותפת״ הוחלף למונח ״ אחריות הורית משותפת״.

הורות שווה לא בהכרח שווה בכל נושא, ישנם מצבים כי ההורות שווה אך זמני השהות אינם שווים. המען הרשום של הילד יהיה רשום אצל אחד ההורים, שכן לא ניתן לרשום שתי

כתובות במרשם האוכלוסין. כמו כן הטבות שונות : קצבת ילדים, מענק לימודים מועברים רק להורה אחד – בדר״כ האם.

משמורת / אחריות הורית משותפת – החזקה פיזית בילדים, מתייחס לאחריות יומיומית של ההורים לגידול הילדים: הכנת ארוחות, קורת גג, טיפול יומיומי.

ההורים יכולים להסכים בינהם בהסכם גירושין מי יהיה ההורה המשמורן.

בהעדר הסכמה בן ההורים יקבע בהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני לפי הערכאה שהוגשה התביעה הראשונה. לצורך קביעת הורה משמורן מסתייע בהמ"ש בהמלצת                 תסקיר סעד אותו עורכת עובדת סוציאלית שמונתה ע"י בהמ"ש לענייני משפחה/ בית הדין הרבני. מטרת התסקיר הסעד להמליץ על הורה משמורן ואלו זמני שהות יקבעו.

ישנה חשיבות כפולה להגדרה של הורות שווה :
חשיבות הצהרתית– הכרזה בפני כולם לרבות הילדים, משפחה, מוסדות שונים, שהורותם של שני ההורים שווה, חשובה ומשמעותית לילדים. ויכולה למנוע מצבים בהם הורה אחד .          מחליט החלטה חד צדדית הגורמת למחלוקת וסכסוך בן ההורים כדוגמא: מעבר מגורים מחוץ לטווח שנקבע, קבלת החלטות מהותיות לבד, חינוך, טיפול רפואי וכו׳.

מכאן שעם הפירוד / גירושין להורים מעמד שווה, שניהם ממשיכים בתפקודם ההורי, בחינוך, דאגה, וטיפול כפי שהתבצע טרם הפרידה / גירושין, תוך התאמה לתנאי החיים החדשים.
חשיבות מעשית- כל שינוי מען של הילד חייב להתבצע בהסכמת שני ההורים וזאת בניגוד למצב שבו יש הורה משמורן יחיד שיכול לשנות את המען בעצמו.
הגדרה של אחריות הורית שווה יכולה לסייע לאב מול גופים שונים: קופ״ח, העירייה ,מוסדות חינוך – לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, כשלהורי הילד משמורת משותפת, הילד יקבל                שתי תעודות מקור.

קיימות אפשרויות שונות למשמורת :

משמורת בלעדית – הסדר זה שכיח ביותר – הורה יחיד הקרוי " משמורן" אחראי על הילדים ועליו מוטלת האחריות הכוללת לחיי יום-יום. ההורה המשמורן אחראי על כל ההחלטות  שמתעוררות בטיפול השגרתי בילדים. בישראל לפי חזקת הגיל הרך האם היא ההורה המשמורן לילדים עד גיל 6 והילדים מתגוררים עמה, הורה משמורן הוא זה שסגנון חיו וזמנו          מאפשרים לו להקדיש יותר תשומת לב לילדים ולבית.
להורה הלא משמורן מוענקות זכויות קשר, הסדרי ראיה עם ילדיו כלומר, ביקורים של פעם – 3 פעמים בשבוע, כולל סופי שבוע, בדרך כלל אחת לשבועיים.

משמורת משותפת – זהו הסדר חלוקה קבוע שבו בימים מסוימים הילדים אצל האם ובאחרים אצל האב. שני ההורים חולקים את גידול הילדים שווה בשווה. הילדים נמצאים פרקי זמן         שווים עם שני ההורים, ושני ההורים מעורבים בחיי היום יום שלהם. משמורת משותפת אינה מתאימה לכל משפחה מאחר והיא מחייבת מגורים בקרבת מקום. מערכת היחסים בן ההורים  צריכה להיות גמישה ומאופיינת בשת"פ ותקשורת טובה.

משמורת מחולקת – כאשר הילדים במשפחה אחת לא גרים ביחד אצל הורה אחד, אלא מחולקים בין שני ההורים וכל אחד מההורים מגדל חלק מהילדים. משמורת זו אינה מומלצת               על ידי אנשי המקצוע, מאחר ויש חשיבות לשמירה על קשר בן האחים ולרוב היא מאושרת רק במצבים שישנם מתחים בן הורה וילד.

כל משפחה היא מיוחדת ואין דרך אחת נכונה בהסדרי הורות, הורים יכולים להסדיר במסגרת גישור גירושין כל הסדר הורות שמתאים להם בהתחשב לשעות עבודתם, סגנון חייהם, מקום מגוריהם. הסדרי ההורות ישקפו את רצון כ"א מההורים לקחת חלק פעיל בגידול הילדים אל מול האפשרות המעשית.

משרדינו מטפל ומנהל בתביעות למשמורת ילדים, קביעת הסדרי שהיה ומשמורת משותפת. כמו כן, המשרד מטפל בהגנה כנגד תביעות למשמורת ילדים בערכאות השיפוטיות השונות: בית המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים.