פוסטים

חושבים להתגרש? אפשר להתגרש בהסכמה, ללא מלחמות ומאבקים.

מתלבטים מזה תקופה האם להתגרש?

מרגישים תקועים, כלואים, כבויים, וחסרי מנוחה.

דעו כי גירושין זו אחת ההחלטות הדרמטיות בחיי האדם. החלטה משמעותית בעלת השלכות מערכתיות שישפיעו על המשפחה כולה.

 

בדר״כ ההחלטה האם להתגרש מתגבשת במשך זמן רב, ומלווה בהתלבטויות רבות. לעיתים ההחלטה הינה של שני בני-הזוג ביחד, לפעמים התהליך מתבשל אצל אחד מבני הזוג ולצד השני אין כלל מושג,

לפעמים הכתובת הייתה חקוקה על הקיר שנים רבות, רק צריך לקרוא זאת ולא להתעלם מסימני האזהרה.

 

במידה והנכם מתלבטים, מומלץ ללכת למטפל / קאווצר באופן פרטני, לשוחח, לפרוק, ולקבל החלטה מושכלת ומדעת תוך תכנון הצעדים או מאידך לקבל החלטה לשמור על התא המשפחתי, תוך סיוע במטפל זוגי.

 

לרוב, ההחלטה להתגרש מתקבלת אצל אחד מבני הזוג, והשני- הנפגע נאלץ לקבל את המצב, לעיתים מתכחש, לעיתים מנסה להילחם, לעיתים כנוע בשל הפגיעה.

ומכאן שייתכן ויתכנו פערים לגבי המוכנות לגירושין בין בני הזוג.

 

הליך גישור גירושין, הינו הליך רצוני, בו שני בני הזוג נפגשים עם זוג מגשרים, בחדר משפחה באווירה נעימה, וביחד רוקמים פתרונות המתאימים לתא המשפחתי המיוחד לכם.

דנים בכל הסוגיות הרגישות, בוחנים את ההצעות השונות ולבסוף אתם בוחרים את ההחלטות הנכונות לכם.

הליך גישור הינו יחסית מהיר, העלות נמוכה והאווירה מאפשרת למזער נזקים לילדים ולסיים את הסכסוך בכבוד, תוך שמירה על מנגנוני תקשורת עתידיים, לעולם תישארו הורים.

התוצאה  עריכת הסכם גירושין שיקבל תוקף של פסק דין, ולאחר גט בבית הדין הרבני.

 

הנכם מוזמנים לפגישת ייעוץ במשרדי – התקשרו עכשיו – 054-6339993

רכזתי עבורכם מס׳ שאלות שיאפשרו לכם לקבח החלטה כמו כן כמה המלצות :

  • דרגו מ 1-10 עד כמה את רוצה להתגרש?

לפני שאתם מדרגים, חשבו על כל תקופת הנישואין, לעיתים קבלת החלטה לאחר מריבה יכולה להיות אימפולסיבית ורגעית כפתרון קסם לבריחה מהמצב הנתון.

  • האם יש לכם רגשות של חיבה ואהבה כלפי בן/בת הזוג?

האם אתם אוהבים / מחבבים את בן הזוג?  כבן זוג או בן משפחה?

רגשות חיוביים כלפי בן הזוג מהווים בסיס טוב להמשך הנישואין, למרות הקשיים במערכת היחסים ביניכם. ייתכן כי טיפול זוגי יכול לסייע לשיפור המצב.

  • האם ההחלטה התקבלה לאחר היוועצות עם איש מקצוע או לאחר שבחנתם את כל ההשלכות ?

רצוי שההחלטה להתגרש תהיה החלטה מודעת ושקולה, מומלץ להיוועץ עם מטפל או קאווצר / חבר טוב שיידע להקשיב לכם ולברר האם זהו הרצון האמיתי והנכון, לאחר שבחנתם את כלל האפשרויות.

  • ההחלטה מלווה בלא מעט קונפליקטים פנימיים, האם פתרתם אותם?

ההחלטה מלווה בחששות, ספקות  ופחדים: איך אסתדר לבד? איך הילדים יגיבו? איך החברים יגיבו? איך נחלק את הרכוש? ככול שתחשבו על כל אותם חששות, ספקות והפחדים ותתמודדו איתם,

כך תוכלו להתמודד טוב יותר עם ההליך ותהיו שלמים.

ההתמודדות עם הסיבות לא להתגרש הם חלק מתהליך הבשלות. ויאפשרו לכם להתמודד עם כל אותן תחושות של רגשי אשם, ייסורי מצפון מבלי להוציא אתכם משווי משקל ובלבול.

  • האם חשבתם מה יהיה לאחר שתתגרשו?

גירושין הינו הליך המפרק את התא המשפחתי, וכולל שינויים מבניים, כאב, עצב, תחושת בדידות, קושי כלכלי, שינוי במקום המגורים, תחושת כישלון, והצפת רגשות קשים לצד תחושת הקלה,

אופטימיות ודרך חדשה.

עליכם להיות ערוכים לתנודות ברגשות ומצבי הרוח, וחשוב שיהיו סביבכם משפחה וחברים תומכים.

הליך הגירושין מנתק אותך מבן הזוג ועליך להיות מוכן/ה לשלב ב׳ של החיים הכולל אי וודאות ואף שינויים ברמת החיים, במקום המגורים, בהתנהלות עם הילדים והמשפחה המורחבת,

ואף להיות מוכנים לספוג כעס וכאב מצד הילדים/חברים על ההליך שבחרתם. האם אתם מצליחים לדמיין את עצמכם לבד? בדירה אחרת? כל אלה יסייעו לכם להתמודד עם ההחלטה והמוכנות לה.

  • האם אתם מעוניינים ליישב את הסכסוך בדרכי שלום והסכמה?

באפשרותכם לבחור בדרך של הליך גירושין וליישב את הסכסוך בהסכמה, להגיע לפתרונות המתאימים למשפחתכם המיוחדת, בדרך נעימה ומכבדת, לנסח הסכם הוגן לשני הצדדים.

הצופה פני עתיד, תוך התחשבות באירועים החשובים לשניכם כהורים בהם תיקחו חלק פעיל.

הליך גישור גירושין מאפשר להגיע להסכמות תוך זמן מהיר, הוצאות כספיות נמוכות בהשוואה להליך בערכאה שיפוטית. מונע הסלמת הסכסוך, מאפשר לכם כזוג לבחור את הפתרון הנכון עבורכם

תוך מזעור נזקים נפשיים לילדים ובעיקר מאפשר להמשיך לחיות לחוד וביחד כהורים, הרי אתם נפרדים אך לעולם תישארו הורים

משמורת ילדים וזמני שהות

אחת הסוגיות המרכזיות והקשות ביותר בהליך גירושין נוגעות למשמורת וזמני שהות
ראשית בואו נכיר מספר מונחים :

אפוטרופוסות – הינה אחריות ההורים כלפי הילדים על פי חוק. על ההורים לדאוג לצורכי הקטין , לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם;

וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום-מגוריו, והסמכות לייצגו .

גם לאחר הגירושין שני ההורים נשארים אפוטרופוסים של הילדים. לשני ההורים מעמד שווה בקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לילדים. לשני ההורים יש גישה לכל המידע הרפואי

והחינוכי של הילדים.בהתאם להמלצות ועדת שניט, טובת הילד מעל הכל, והדרישה כי לא תיווצר היררכיה בין ההורים בעקבות פריד ה או גירושין, ומכאן ששני ההורים יהיו במעמד

הורי שווה, גם אם חלוקת זמני השהות אינה שווה.לאחר פרסום המלצות ועדת שניט ועקב השינויים הדרמטיים בנושא, ישנה הגדרה של הורות שווה בבתי במשפט לענייני משפחה

והן בבתי דין רבניים, המונח הישן ״ משמורת משותפת״ הוחלף למונח ״ אחריות הורית משותפת״.

הורות שווה לא בהכרח שווה בכל נושא, ישנם מצבים כי ההורות שווה אך זמני השהות אינם שווים. המען הרשום של הילד יהיה רשום אצל אחד ההורים, שכן לא ניתן לרשום שתי

כתובות במרשם האוכלוסין. כמו כן הטבות שונות : קצבת ילדים, מענק לימודים מועברים רק להורה אחד – בדר״כ האם.

משמורת / אחריות הורית משותפת – החזקה פיזית בילדים, מתייחס לאחריות יומיומית של ההורים לגידול הילדים: הכנת ארוחות, קורת גג, טיפול יומיומי.

ההורים יכולים להסכים בינהם בהסכם גירושין מי יהיה ההורה המשמורן.

בהעדר הסכמה בן ההורים יקבע בהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני לפי הערכאה שהוגשה התביעה הראשונה. לצורך קביעת הורה משמורן מסתייע בהמ"ש בהמלצת                 תסקיר סעד אותו עורכת עובדת סוציאלית שמונתה ע"י בהמ"ש לענייני משפחה/ בית הדין הרבני. מטרת התסקיר הסעד להמליץ על הורה משמורן ואלו זמני שהות יקבעו.

ישנה חשיבות כפולה להגדרה של הורות שווה :
חשיבות הצהרתית– הכרזה בפני כולם לרבות הילדים, משפחה, מוסדות שונים, שהורותם של שני ההורים שווה, חשובה ומשמעותית לילדים. ויכולה למנוע מצבים בהם הורה אחד .          מחליט החלטה חד צדדית הגורמת למחלוקת וסכסוך בן ההורים כדוגמא: מעבר מגורים מחוץ לטווח שנקבע, קבלת החלטות מהותיות לבד, חינוך, טיפול רפואי וכו׳.

מכאן שעם הפירוד / גירושין להורים מעמד שווה, שניהם ממשיכים בתפקודם ההורי, בחינוך, דאגה, וטיפול כפי שהתבצע טרם הפרידה / גירושין, תוך התאמה לתנאי החיים החדשים.
חשיבות מעשית- כל שינוי מען של הילד חייב להתבצע בהסכמת שני ההורים וזאת בניגוד למצב שבו יש הורה משמורן יחיד שיכול לשנות את המען בעצמו.
הגדרה של אחריות הורית שווה יכולה לסייע לאב מול גופים שונים: קופ״ח, העירייה ,מוסדות חינוך – לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, כשלהורי הילד משמורת משותפת, הילד יקבל                שתי תעודות מקור.

קיימות אפשרויות שונות למשמורת :

משמורת בלעדית – הסדר זה שכיח ביותר – הורה יחיד הקרוי " משמורן" אחראי על הילדים ועליו מוטלת האחריות הכוללת לחיי יום-יום. ההורה המשמורן אחראי על כל ההחלטות  שמתעוררות בטיפול השגרתי בילדים. בישראל לפי חזקת הגיל הרך האם היא ההורה המשמורן לילדים עד גיל 6 והילדים מתגוררים עמה, הורה משמורן הוא זה שסגנון חיו וזמנו          מאפשרים לו להקדיש יותר תשומת לב לילדים ולבית.
להורה הלא משמורן מוענקות זכויות קשר, הסדרי ראיה עם ילדיו כלומר, ביקורים של פעם – 3 פעמים בשבוע, כולל סופי שבוע, בדרך כלל אחת לשבועיים.

משמורת משותפת – זהו הסדר חלוקה קבוע שבו בימים מסוימים הילדים אצל האם ובאחרים אצל האב. שני ההורים חולקים את גידול הילדים שווה בשווה. הילדים נמצאים פרקי זמן         שווים עם שני ההורים, ושני ההורים מעורבים בחיי היום יום שלהם. משמורת משותפת אינה מתאימה לכל משפחה מאחר והיא מחייבת מגורים בקרבת מקום. מערכת היחסים בן ההורים  צריכה להיות גמישה ומאופיינת בשת"פ ותקשורת טובה.

משמורת מחולקת – כאשר הילדים במשפחה אחת לא גרים ביחד אצל הורה אחד, אלא מחולקים בין שני ההורים וכל אחד מההורים מגדל חלק מהילדים. משמורת זו אינה מומלצת               על ידי אנשי המקצוע, מאחר ויש חשיבות לשמירה על קשר בן האחים ולרוב היא מאושרת רק במצבים שישנם מתחים בן הורה וילד.

כל משפחה היא מיוחדת ואין דרך אחת נכונה בהסדרי הורות, הורים יכולים להסדיר במסגרת גישור גירושין כל הסדר הורות שמתאים להם בהתחשב לשעות עבודתם, סגנון חייהם, מקום מגוריהם. הסדרי ההורות ישקפו את רצון כ"א מההורים לקחת חלק פעיל בגידול הילדים אל מול האפשרות המעשית.

משרדינו מטפל ומנהל בתביעות למשמורת ילדים, קביעת הסדרי שהיה ומשמורת משותפת. כמו כן, המשרד מטפל בהגנה כנגד תביעות למשמורת ילדים בערכאות השיפוטיות השונות: בית המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים.

 

 

איך מתגרשים ?

החלטתם להתגרש, עומדות לרשותכם שתי אפשרויות להוציא ההחלטה אל הפועל:

  • אפשרות אחתבאמצעות גישור גירושין ובניית הסכם גירושין וממון.
  • אפשרות שניה – באמצעות פנייה לעו"ד והגשת תביעה לערכאות משפטיות וקבלת הכרעה שיפוטית בכל הנושאים שבמחלוקת. בעקבות החוק להסדרת התדיינות במשפחה. פעולה זו תהפוך למשנית המתגרשים יגישו בקשה ליישוב סכסוך ויופנו ע"י יחידות הסיוע למגשרים, או למטפלים זוגיים לפני שיורשו להגיש כתבי טענה.

בחירה באפשרות גירושין באמצעות גישור תאפשר לכם בזמן קצר יחסית, בעלות נמוכה ובאווירה נעימה להעלות את כל הנושאים  הרגישים להגיע להסכמות  ובסיום ההליך לגבש הסכם ממון וגירושין הכולל את כל הנושאים הרלוונטים: מזונות, הסדרי ראיה ומשמורת, חלוקת רכוש  וקביעת דרך ההתנהלות בין בני הזוג החל מהחתימה ועד הגעתם של הילדים לגיל 21 שחרור מהצבא וסיום תשלום המזונות.

הסכם הגירושין החתום  יוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה  ויקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין. בעקבות זאת ניתן להסדיר את מתן הגט בבית הדין הרבני  ומכאן כל אחד מבני הזוג  מסיים את החיים המשותפים.

כמובן שישנם מקרים בהן ניתן להגיע להסכמה על רוב הנושאים  ולהשאיר סוגייה או נושא שיוכרע ע"י השופט לדוגמא: מזונות ילדים. אך מומלץ כי בני הזוג יגיעו להסכם כולל אותו יאשרו בבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה דן בכל העניינים הקשורים לסכסוכים במשפחה: משמורת ילדים, מזונות ילדים, הסדרי ראיה, מזונות אישה, אבהות ואמהות, ירושה, חלוקת רכוש.  וכן בסכסוכים אחרים בין בני משפחה.

לאחר חתימת בני הזוג על הסכם גירושין וממון, תוגש בקשה לאישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה. ההסכם יוגש לפי מקום מגוריהם האחרון של הצדדים.  הקלק למעבר לרשימת בתי המשפט לפי אזורים .לאחר הגשת הבקשה, מזכירות בית המשפט תזמן את הצדדים לדיון בפני שופט, לצורך אישור ההסכם (לרוב בתוך שבועיים, תלוי בעומס יומנו של בית המשפט).

הדיון נערך בדלתיים סגורות, בנוכחות הצדדים. במקרה של הסכם גירושין, אשר נערך במסגרת גישור גירושין, רשאי מגשר גירושין להגיע עם הצדדים לדיון, כדי לסייע להם.

במהלך הדיון יוודא השופט בבית המשפט, כי שני בני הזוג חתמו על הסכם הגירושין מרצונם החופשי, וכי הם מבינים את תוכנו והוראותיו השונות, הוא רשאי לעבור עמם על סעיפי ההסכם כדי לוודא הבנתם תוך התמקדות בסעיפים הקשורים לילדים הקטינים, כמו כן רשאי השופט לשאול אותם שאלות במהלך הדיון.

בסיום הדיון, שופט בית המשפט יאשר את ההסכם, במקרה הצורך יבוצעו תיקונים בהתאם לשיקול דעתו. אישור ההסכם מעניק תוקף משפטי להסכם הגירושין

לאחר יש להגיש את הסכם גירושין המאושר לבית הדין הרבני לצורך "סידור הגט".

בית דין רבני – בישראל הסמכות להסדיר גט של בני זוג יהודים כולל בני זוג שנישאו נישואים אזרחיים נתונה לבית הדין הרבני בלבד.

לבית הדין הרבני, יש סמכות לדון גם בחלק מנגזרות הגירושין :משמורת, הסדרי ראיה, חלוקת רכוש, מזונות אישה  אך יש לבקש זאת במסגרת כתב התביעה כשהם כרוכים בתביעת הגירושין.

הכריכה מאפשרת לדון בכל הנושאים בערכאת אחת ובכך לפשט את ההליך לשתי ערכאות משפטיות. אך רצוי להדגיש כי יש שוני בדרך הניהול והגישה המשפטית של כל ערכאה.

יש להגיש את הסכם גירושין המאושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה  לבית הדין הרבני לצורך "סידור הגט"- הוא השלב הסופי של הגירושין. טקס סידור הגט מורכב מארבעה שלבים:

  • שלב ראשון בירור השמות – כל אחד מבני הזוג יביא עימו עד ( חבר או קרוב משפחה), וכן את שמות אבותיהם וכינוייהם. הבירור קובע את השמות שיופיעו בגט עצמו ויש לכך חשיבות רבה מאחר ובמידה וישנה טעות בשם הדבר יוביל לפסילת הגט.
  • שלב שני רצון חופשי – הגט צריך להינתן מתוך רצון הבעל ולא בכפייה. ועל כן בית הדין הרבני מוודא שהבעל מבין את משמעות הגט והכוונה שלאחר נתינת הגט האישה תהיה מותרת לכל אדם (למעט כהן)  ושמטרת כתיבת הגט נועדה לגירוש הבעל וגירוש האישה מרצונם ובהסכמה.  ישנה חשיבות לכך שהבעל מגרש את האישה מרצונו כי רק אז הגט חל.
  • שלב שלישי – ביטול מודעות – בית הדין מצווה על הבעל לבטל הודעות שנאמרו בפני אחרים שעלולות לבטל את הגט.
  • שלב רביעי – כתיבת הגט – בית הדין הרבני מברר עם הסופר האם הנייר וכלי הכתיבה הם שלו, ולאחר הסופר אומר לבעל שהוא נתונם לו במתנה גמורה. הבעל מקבל ומגביה אותם שלושים ס"מ מעל השולחן כדי לקנותם, מאחר והגט חייב להיכתב בחפצים של הבעל. לאחר הקבלה הבעל מבקש מהסופר בפני העדים לכתוב את הגט עבורו ועבור אשתו לצורך הגירושין.

בית הדין הרבני מבקש מהאישה שתסיר את הטבעות מאצבעותיה ומוודא שהיא מתגרשת מרצון, ומסביר לה שאחרי הגירושין היא מותרת להינשא לכל אדם (חוץ מכהן ).

תאור טקס מסירת הגט:

  • בית הדין מורה לאישה להושיט את ידיה ושלא תסגור את ידיה עד שהבעל יעזוב את הגט.
  • הבעל אומר לאישה: "הרי זה גיטך והתקבלי גיטך זה והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו והרי את מותרת לכל אדם".
  • האישה מקבלת את הגט מרימה אותו ואחר כך טומנת אותו תחת זרועה והולכת שני מטרים

הליכי הגירושין וסידור הגט לוקחים מספר שעות כאשר בחלקם ממתינים לדיון או לדיין.

שלב סידור הגט הוא השלב הסופי של הגירושין שבסיומו כל אחד מבני הזוג יוכל לפנות לדרכו החדשה.

מעוניינים כבר להיות אחרי התהליך ? השאירו את פרטיכם.

בשנת 2016 חוקקה הכנסת חוק יישוב סכסוכים – הקובע כי כל זוג מחויב להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני פתיחת הליך גירושים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

זוגות המעוניינים לסיים את הסכסוך במהירות, יכולים לפנות למגשר עוד לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך או במקביל ובכך לייעל את ההליך. 

יתרונות  של הליך הגישור :

  • תהליך קצר ויעיל הליך הגישור בדר"כ מסתיים תוך חודש/ חודש וחצי בן 5-7 פגישות בעוד שהליך משפטי תלוי בלוח הזמנים שמכתיב בית המשפט ויכול להסתיים חודשים רבים עד שנים.
  • עלות הליך הגישור נמוכה משמעותית מהליך משפטי המתנהל בבית משפט שבו נדרשים הצדדים לשלם אגרות בגין הגשת כל תביעה ובקשה ובנוסף עלויות שכר טרחת עו"ד.
  • המגשר מחוייב לשמור על סודיות בכל המתרחש והנאמר בתהליך הגישור. הצדדים מתחייבים שלא להזמין את המגשר למסור עדות במידה והסכסוך מגיע לבית המשפט. הצדדים מתחייבים לא לעשות שימוש מחוץ לחדר הגישור במידע שנאמר בתהליך הגישור.
  • שני הצדדים לוקחים שליטה על התהליך ביחד ומחליטים מרצון חופשי לאחר בחינת פתרונות שונים את הפתרון הטוב ביותר עבורם, הם לא נתונים להחלטת גורם שלישי קרי שופט המחליט עבורם מהו הפתרון האופטימלי בעינו. יש לציין שיש אפשרות לכל אחד מהצדדים להפסיק את ההליך בהודעה מראש.
  • הליך הגישור נעשה באווירה נעימה ואינטימית המאפשרת לבני הזוג לרגיש בנוח לפרוק את אשר על ליבם ולהרגיש בנוח להציג את המחלוקות בינהם מתוך מטרה להגיע לפתרונות יצרתיים המגשר מעודד את הצדדים לחשוב "מחוץ לקופסא" ולהרחיב את מגוון הפתרונות.
  • ההסכם בגישור הינו תוצר של הסכמה ובחירה של הצדדים, מכאן שרמת היציבות שלו גבוהה. ההסכם כולל כללים והסכמות לעתיד שילוו את הצדדים לאורך השנים ובכך יחסוך מהצדדים לפנות לערכאות השונות עקב מחלוקות עתידיות.
  • הגישור מבוסס על עידוד תקשורת ישירה בן הצדדים תוך שמירה על כבוד הדדי ושמירה על תרבות דיבור נאותה למרות המצב הרגשי הטעון אמוציונלית מכאן שהמגשר מהווה שומר סף המתווך בין הצדדים תוך שמירה על גבולות.
  • לאורך כל הליך הגישור המגשר דואג בראש ובראשונה לטובת הילדים בכדי למזער למינימום את הנזקים ולאפשר להם שגרת חיים תקינה והמשך קשר הורי מכאן שהמגשר ידאג לכוון את ההורים בהתנהלות מול ילדיהם ובמידת הצורך ימליץ על אנשי מקצוע להשלמת התהליך.
  • המגשר מחוייב לנהוג בתום לב וללא משוא פנים, אין הוא מייצג אף צד בנפרד , מכאן שהמגשר נוהג באופן נייטרלי כלפי הצדדים והפתרונות השונים שהם שוקלים.

מתלבטים? פנו אלינו עוד היום לקביעת פגישת היכרות ללא עלות.

הליך גישור גירושין הינו הליך אלטרנטיבי לפתרון סכסוכים ומחלוקות בדרך של הסכמה ודו שיח המהווה חלופה להליך המשפטי, על ידי השגת הסדר המקובל על צדדים הנמצאים במחלוקת.

ההסכמות בגישור גירושין מתאפשרות באמצעות סיוע של גורם חיצוני נייטרלי – המגשר המקובל על שני הצדדים החלוקים, אשר מסייע להם למצוא את הדרך להסדר מוסכם.

ישנם מספר תנאים להצלחת התהליך

המגשר המפקח על הליך גישור גירושין חייב להיות אדם ניטרלי ואמין שאינו מצדד במי מהצדדים וחסר עמדה בנוגע לנושא המדובר.

השתתפות הצדדים מרצונם החופשי והסכמתם על פתרון בכוחות עצמם.

על כל המשתתפים לשמור על סודיות מוחלטת בנוגע לכל המידע הנחשף בתהליך.

הליך גישור גירושין מעודד שת"פ בן הצדדים. המגשר מפיג את המתח והאווירה הטעונה ע"י העברת מידע

והדרכה על ההיבט הרגשי והמשפטי של הגירושין ובכך מקטין את עוצמת הקונפליקט, ממזער את רמת העויינות בין בני הזוג ומאפשר להם להימנע מעימות חריף, הכרוך בניהול תביעת גירושין הכוללת לרוב הטחת האשמות ופגיעה הדדית קשה.

המגשר מאפשר לבני הזוג לשים במרכז הדיון את צרכי ילדיהם וטובתם, במקום להילחם ולהתנצח האחד בשני במסגרת הליך משפטי.

במהלך הגישור גירושין  יתקיימו דיונים ושיחות משותפות באווירה נעימה המאפשרת ביטוי לכל אחד מהצדדים במחלוקת, השלב הראשון בהליך גישור יהיה להבין ולקבוע את האינטרסים והרצונות של שני הצדדים. לאחר מכן, ינסה המגשר להשמיע לצדדים את הנאמר באופן אובייקטיבי  ובכך הצדדים יוכלו לקבל תמונת מצב רחבה וחשיבה על מספר פתרונות אפשריים כך שההסכמה ביניהם תגיע באמת ממקום של רצון משותף לפתרון הקונפליקט.

הליך הגישור גירושין כולל פגישת הכרות של המגשר עם הצדדים. בפגישה יספרו המגושרים את סיפורם רצונם ועמדותיהם והמגשר יספר על ההליך ויבדוק התאמת הצדדים לתהליך זה.

לאחר יועלו הנושאים הדחופים ביותר לפתרון ובהתאם לכך יתנהלו פגישות המשך משותפות

ברוב המקרים מיד לאחר פגישת ההיכרות הראשונה תיערך פגישה קצרה של המגשר עם כל אחד מהמגושרים בנפרד, רוב הליך הגישור יעשה במשותף, וככל שיעלה הצורך לקיים פגישות יחידניות, אם על פי דרישת המגשר ואם על פי רצון מי מהצדדים, יתקיימו גם פגישות יחידניות.

הליך הגישור הינו חסוי וכל שנאמר בפגישות הגישור, הן המשותפות והן היחידניות חסוי ואינו יכול לשמש כראיה בבית משפט, היה והצדדים יגיעו בסופו של דבר להליך משפטי.

הליך הגישור מנוהל במשא ומתן בן הצדדים בסיוע המגשר במטרה למצוא פתרונות מוסכמים המתאים לחבילה המשפחתית תוך שימת דגש על טובת הילדים. הילדים הינם בעלי זכויות ומתפקידנו המגשרים לשמור על זכויותיהם, על אף שאינם משתתפים פעילים בהליך הגישור.

המגשר יסייע לצדדים לבחון את צרכיו של כל ילד בנפרד ולהבדיל בין צרכיהם של המבוגרים לבין צורכיהם של הילדים. ובהתווית תוכנית הורית במידת הצורך יפנה המגשר את הצדדים לייעוץ חיצוני מקצועי ואבחון צרכי הילדים

הנושאים שיכללו בתהליך הגישור גירושין:

  • משמורת ילדים
  • הסדרי הראיה
  • הסדרי ממון
  • חלוקת הרכוש
  • מנגנונים לקבלת החלטות בעתיד

כל נושא או מחלוקת שיועלה במהלך ההליך ידון בן הצדדים בסיוע המגשר מתוך מטרה להגיע להסכמה משותפת. את ההסכמות המשותפות המגשר יעגן בהסכם משפטי מפורט, יסודי ומקצועי

הסכם המושג בגישור הינו תולדה של הסכמה ובחירה מושכלת של הצדדים ועל כן רמת היציבות שלו גבוהה.

ההסכם יחתם ע"י המגשר והצדדים ולאחר יגיש המגשר בקשה מוסכמת לבית המשפט לעניני משפחה  לאישור ההסכם ומתן פסק דין.

המגשר ילווה את הצדדים לדיון שיקבע בבית המשפט בו יאושר ההסכם.

מתלבטים? פנו אלינו עוד היום לפגישת היכרות בת 20 דקות, ללא כל התחייבות, בה נפגש, נכיר נספר על ההליך

תהליך הגירושין הוא אחד המשברים הקשים שעובר אדם בחייו.

התחושה המאפיינת זוגות מתגרשים שהאדמה רועדת וכל היציבות מתערערת, עבור זוגות רבים הליך הגירושין הוא סוג של אבל ואבדן בשל הפרידה ופירוק התא המשפחתי.

תהליך הגירושין מלווה ברגשות סותרים ושונים :כעס, עלבון, בלבול, הכחשה, דכאון, חרדה, אשמה. הקונפליקטים והמחלוקות עם בני הזוג רק מעצימים את החששות ואי הודאות ומקצינים את ההתנהגות. לצד התחושות הקשות יכולות להופיע תחושת הקלה ואפשרות של התחלה חדשה.

משבר הגירושין כולל שינויים רבים הבאים לידי ביטוי במעמד הכלכלי, בהורות, בהרגלים יום יומיים, בזהות האישית והחברתית, ביחסים עם בן הזוג .

הדינמיקה השוררת בין בני הזוג בעת תהליך הגירושין משפיעה על התהליך עצמו, על דרכי ההתמודדות של בני המשפחה, על ההסתגלות, ועל תהליך קבלת החלטות הנוגע לדפוס ההורות והקשר עם הילדים לאחר הגירושין.

יש זוגות הבוחרים בדרך של הסכמה – שלום ופונים למגשר 

תהליך הגישור הינו דסקרטי לחלוטין באווירה נעימה המאפשרת לבני הזוג להתבטא בחופשיות ולהגיע להסכמות משותפות. התהליך הינו קצר בן 5-8 מפגשים. העלויות נמוכות בהשוואה להליך  בו הזוג מיוצג ע״י עו״ד בערכאות משפטיות .

יש זוגות שהמחלוקות כל כך שורשיות, הכעס עוצמתי, ללא תקשורת והבנה נאלצים לפנות למשרד עו״ד המתמחה בדיני משפחה.

משרדנו מעניק שירותים רחבים הן של גישור והן של ייצוג בערכאות משפטיות.

לידיעה !

ממחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים על כך שהתדיינות במערכת משפטית גורמת להסלמת הקונפליקט בן המתדיינים ומגבירה את הטראומה של בני הזוג. תוצאה בלתי נמנעת של מאבקים משפטיים, היא התבזות הדדית של בני הזוג ופגיעה קשה בילדיהם.

תפקידנו לאזן בן השלבים השונים שמצויים בני הזוג ולאפשר להם במערבולת הרגשית בה הם מצויים לסיים את הקשר ולהגיע להחלטות החשובות בהסכמה, מתוך רצון חופשי תוך שת"פ מלא ומזעור נזקים לטובת הילדים והמשך חיים תקינים.

הגישור כגישה ייעוצית משמשת חלופה להתמודדות עם הסכסוך במאבקים משפטיים מתישים. הגישור מציע מסגרת הדברות בן בני הזוג בהליך הגירושין, במטרה לנסות ולהגיע להסכמה בכל הנושאים השנויים במחלוקת.

בני הזוג בסיוע המגשר מגדירים באופן שטתי ומובנה את הנושאים לדיון:

  • החלטה על פירוד/ גירושים.
  • קשרי הורות לאחר הגירושים.
  • תשלומי מזונות.
  • חלוקת רכוש.
  • הסדר ממוני.

והמגשר כצד שלישי וניטרלי מלווה את בני הזוג בכל ההליך הנשמר לפי עקרונות הומניים, שליטה של הפרט על החלטות הקשורות בעתידו ועתיד ילדיו, ומאפשר לזוג לנהל את פרויקט הגירושים של עצמם בעצמם תוך הסתייעות והתערבות של המגשר.

מטרת המגשר לנהל את המחלוקות תוך מו"מ והגעה להסכמות בן הצדדים, לנסח הסכם גירושין הכולל את כל הסעיפים הרלוונטיים ומנוסח באופן משפטי. לאחר חתימת הצדדים על ההסכם, יוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה ולאחר דיון קצר לצורך אישור,השופט יוודא כי הצדדים מבינים את תוכן ההסכם, חתמו עליו מרצונם החופשי, כי הוא שומר על האינטרסים והזכויות של הילדים ואינו נוגד את תקנת הציבור, בהמ"ש לענייני משפחה מוסמך לתת תוקף של פסד קין מחייב להסכם גישור גירושין . ולהשלמת ההליך ניתן לגשת לבית הדין הרבני עם ההסכם לסידור הגט.

במשרדינו תוכלו למצוא את כל האפשרויות לטיפול במשבר המשפחתי. 

עתיד הילדים ורווחתם זו הסוגיה המכריעה והחשובה ביותר אצל זוגות שמחליטים להפרד .למרות הכעס וההאכזבה מבן הזוג, ולמרות חילוקי הדעות יש לחשוב על טובת הילדים בהחלטות שיתקבלו לגבי ההורות, הילדים מושפעים בכל מצב מפרידת הוריהם. בכדי למזער זאת ניתן לתכנן בהליך הגישור את הפירוד כך שמערכת הורה ילד תמשך אצל שניהם כאחד ע"י הסדרת תוכנית הורות .

ההורים הינם האופטרופוסים הטבעיים של הילדים מכאן ששני ההורים גם יחד אמורים להעניק לילדים יציבות בחייהם. היציבות מתבטאת בבית קבוע, בהמשכיות מסגרת לימודית, חוגים ושאר פעילויות חברתיות. מערכת יחסים תקינה עם ההורים והמשפחה המורחבתץ הילדים יכולים להסתגל לכל שינוי אך יציבות והמשכיות יגבירו את תחושת הבטחון שעלולה להתערער בעקבות הפירוד.

שני ההורים ביחד  צריכים לקבוע ולהחליט בדבר נושאים מהותיים הנוגעים לילדים כגון: חינוך, לימודים, הכשרה למקצוע, בריאות וכו' לשני ההורים תהיה גישה לכל מידע רפואי וחינוכי ושינהם מעורבים בהחלטות.

משמורת בלעדית – הורה יחיד הוא שמחזיק בילדים וקרוי "הורה משמורן" מוטלת עליו אחריות הכוללת לחיי היום יום של הילד. והוא אחראי לכל ההחלטות שמתעוררות בטיפול שבשגרה.החזקה פיזית בילדים הכוללת אחריות יומיומית של ההורה בגידול הילדים.

במסגרת הסכם גישור גירושין קובעים בני הזוג מי יהיה ההורה המשמורן ואילו הסדרי ראיה ייהיו להורה השני, באמצע השבוע ובסוף השבוע והן לעניין ראיית הילדים בחופשות ובשבתות.

הסדרי ראיה המקובלים הינם שההורה הלא משמורן יוכל לפגוש את הילדים פעם  בשבוע בשעות אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני. תקופות החגים והחופשים מחולקים שווה בשווה  ולסרוגין. שנה אחת חוגגים הילדים את ערב החג והחג אצל האב, בשנה שנייה אצל האם וחוזר חלילה.

הסדרי ראיה מורחבים – ניתן להרחיב את הסדרי הראיה כך שיכללו תקופות לינה אצל ההורה הלא-משמורן. כך לדוגמא ניתן קבוע לינה באמצע השבוע בימים בהם נערכים הסדרי ראיה והחזרת הקטינים ישירות למוסדות הלימוד בהם לומדים.כמו כן ניתן לקבוע כי סוף השבוע מתחיל מיום חמישי בערב או מסתיים ביום א´ בבוקר.

דוגמא לטבלת חלוקה לפי ימים – לשבועיים

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שיש שבת
שבוע אבא
1 אמא
שבוע אבא
2 אמא

מזונות ילדים

בהליך פרידה או גירושים עולה השאלה, כיצד יחולק הנטל הכלכלי של תשלומי המזונות עבור הילדים?

הנושא נחשב למורכב מאחר והוא מוסדר בעיקר בפסיקה, וקיים שוני בן הערכאות השונות: בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים ובעיקר בקרב שופטים שונים כאשר ההסתמכות על עיקרון השוויון ועל עקרונות הצדק והיושר.

ההלכה חדשה בע״מ 919/15 היוותה ״מהפכה״ למזונות ילדים מעל גיל 6,  אך הותיר שאלות פתוחות במקרים של משמורת משותפת לא שווה או במקרה של גלאי ילדים 0-6 .

במאמר זה נסקור באופן כללי את סוגיית המזונות , ואין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ משפטי.

ראשית, על פי הדין העברי, ילדים עד גיל 6 – חובת מזונות מוטלת על האב באופן בלעדי. החובה הבלעדית לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו, ללא קשר למצב הכלכלי שלו ושל בת זוגו, ואילו לצרכים שאינם הכרחיים – מוטלת החובה על שני ההורים, באופן שוויוני ובהתאם למצבם הכלכלי.

הפסיקה מבחינה בין צרכים הכרחיים שהם חיוניים לקיומם של הילדים ובלעדיהם אי אפשר להתקיים, כגון: מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקתו (מדור), צרכים רפואיים וחינוך.

לבין צרכים שאינם הכרחיים ״דין צדקה״  – שהינם צרכים עודפים, כגון: צהרון, חוגים, קייטנות  שיעורי העשרה, שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות בארץ ובחו"ל, מתנות לימי הולדת.

בית משפט העליון גיבש עקרונות המנחים את בתי המשפט בכל הקשור לחובת מזונות לילדים בגילאי 15-6,תוך התייחסות לסוג המשמורת (בלעדית, משותפת, חלקית ועוד).

הפסיקה קבעה כי על שני ההורים מוטלת החובה לדאוג לילדים בגלאי  6-15  וזאת לפי יכולתם הכלכלית, פערי ההכנסה ביניהם וימי השהות אצל כל אחד מההורים. כמו כן, נקבע כי יש להבחין בין הוצאות תלויות שהות : אוכל, צריכת חשמל ומים ועוד. להוצאות שאינן תלויות שהות : ספרי לימוד, ביגוד, הנעלה, רכישת טלפון נייד ועוד.

הכלל המנחה כי הוצאות תלויות שהות מתקזזות בין ההורים, כל עוד אין ביניהם פערים מהותיים ברמת ההכנסה ובזמני השהות בחודש.

לעומת זאת, הוצאות שאינן תלויות שהות על בני הזוג לחלוק אותם באופן שווה.

במקרה ובו זמני השהות של הילדים אצל ההורים אינה זהה, או שישנם פערי הכנסה משמעותיים,  יתקיימו ביניהם תשלומי העברה, בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מהם.

בע״מ 919/15 היווה מהפכה בתחום המזונות – בגלאי 6-15 ובו נקבע כי במצב של אחריות הורית משותפת, קרי שוויונית, אזי שני ההורים יחוייבו באופן שווה במזונות הילדים, אשר תקבע בהתאם ליכולתם הכלכלית, במידה ויש פערים, יופחת חיובו של האב, בהשוואה לחיוב המקובל בעבר, במידה והכנסות ההורים דומות, אפשרי כי כל הורה יישא במזונותיו.

כמו כן, בענייני מדור – נקבע כי במשמורת משותפת שווה, כאשר הכנסות ההורים שוות/דומות, גם כן רכיב המדור לא ישולם ע״י האב.

בית המשפט העליון מבחין בין הוצאות שוטפות להוצאות שונות :

ההוצאות השוטפות כוללות פעולות יומיומיות כגון: מזון, מים, בילויים משפחתיים, ומכאן בזמן שהילד שוהה אצל ההורה האחד, הורה יישא בהוצאות אלו ואין צורך בהעברת כספים בין ההורים.

ההוצאות השונות כוללות הוצאות תכופות כגון:  ספרי לימוד, בגדים, הנעלה. בית המשפט העליון הציע למנות "הורה מרכז" אשר יקבל בכל תחילת חודש סכום הנפסק ע״י בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לצרכים של הילדים, והוא יקנה את הנדרש תוך תיאום מראש עם ההורה האחר.

פסק הדין מאפשר לבתי המשפט לענייני משפחה להפעיל שיקול דעת נרחב, גם במקרים של משמורת משותפת לקבוע חלוקת נטל שונה מ 50%  בהוצאות החינוך או בהוצאות הרפואיות החריגות, כל מקרה לגופו.

קיימים הבדלי גישה בן בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני:

בית משפט לענייני משפחה עד גיל 6 גלאי 6-15
שכר האב מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר הנטל עד גיל 6 הוא ברובו על האב.

 

ע״פ ההלכה החדשה – שיעור מזונות יקבע לפי יחס ההכנסות, מתייחסים לשכר שני ההורים, ולהכנסה הפנויה בניכוי שכ״ד
שכר האם נבדק, אך לרוב אין השפעה כלל, עד שולית. מתוך עקרון של צדק ושיוויון, וללא הבחנה בן צרכים הכרחיים וצרכים שאינם הכרחיים, תוך איזון כולל של הכנסות המשפחה מכל המקורות.
זמני שהות הפחתת סכום המזונות :

1.   בהתאם לחלוקת זמני שהות-  שווים – הפחתה של 50%-25%.

2.   קביעת מזונות תוך התחשבות בהוצאות הישירות של האב על הילדים בזמני השהות שלו.

יש התייחסות לזמני השהות
בתי הדין הרבניים עד גיל 6 גלאי 6-15
שכר האב מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר ממילא הנטל הוא ברובו על האב. מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר ממילא הנטל הוא ברובו על האב.
שכר האם חסר משמעות וללא התייחסות חסר משמעות וללא התייחסות
זמני שהות קיימת מגמת התייחסות לחלוקת זמני השהות. הלכה של העליון לא אומצה ע״י בית הדין הרבני, אם כי חלה מגמה לבחון את הכנסת שני ההורים.

 

סוגיית המזונות הינה מורכבת ותלויה במשתנים שונים, ערכאות שונות, ואף בין שופטים ודיינים, חלקם מחשבים מזונות לפי נוסחה וחלקם בדרך האומדנה, חלקם לפי ההלכה המנחה, וחלקם לפי הדין העברי ולפיכך ישנה שונות רבה אף בתוך הערכאות.

 

מובן כי הליך פירוד/ גירושין כרוך בהוצאות יתר להורים ואף לירידה באיכות החיים, מכאן שעליכם מראש לבחון את היכולת הכלכלית של כל אחד לשאת בנטל ולקבוע סכום הוצאות ראלי עבור צורכי הילדים, כל זאת בכדי לאפשר לילדים להמשיך ולהתנהל באופן דומה לעבר ומינימום פגיעה ברווחתם.

כמו כן, בהליך הגישור בשונה בבית המשפט שבו השופט יחליט מה יהיה סכום המזונות, אתם ביחד תחליטו מה הסכום המתאים לשניכם, ולמשפחה הספציפית שלכם, תוך התייחסות לכלל הפרמטרים והגעה להסכמה משותפת.

אין לראות במידע זה ייעוץ משפטי במידה והינכם מעוניינים בקבלת ייעוץ משפטי פנו אלינו.

 

 

ענייני הרכוש מהווים סלע מחלוקת מרכזי בן בני זוג שמתגרשים, אולם באמצעות הליך הגישור הם יכולים יחדיו למצוא פתרונות המתאימים להם. במקרים בהם יש מצבים מורכבים בהגדרת חלוקת הרכוש אנו נמליץ להיוועץ עם עו"ד בכדי לברר באופן מדוייק את הזכויות וחובות או באקטואר או מומחה אחר

רכוש אישי לא מובא בחשבון בחלוקת הרכוש והוא נשאר בבעלות אישית, אך בכדי לקבל תמונה שלמה על מצב הכלכלי העתידי של בני הזוג חשוב לכלול את הרכוש האישי בהכנת הנתונים הכללית.

רכוש אישי כולל:

  • נכס או חפץ שהיו לבן הזוג לפני נישואיו, ונותרו בבעלותו הבלעדית עד הפרידה.
  • חפצים אישיים.
  • מתנות אישיות שקביל בן הזוג במהלך הנישואין.
  • ירושה גם אם התקבלה במהלך הנישואין, בתנאי שנשארה מופרדת מהנכסים המשותפים.
  • פיצויים שהתקבלו בגין נזקי גוף או תשלומים קבועים שמתקבלים עקב נכות ( מבט"ל, חברת ביטוח, משרד בטחון וכו').
  • נכסים שבני הזוג הסכמו מראש שלא יחולקו וקבעו זאת בהסכם ממון ע"פ חוק.

הרכוש המשותף יחולק בן בני הזוג עם פקיעת הנישואין וכולל את כל מה שנצבר במהלך הנישואין, ע"י מי מבני הזוג או שנהם למעט רכוש אישי.

הרכוש המשותף כולל:

  • דירת מגורים ונכסים אחרים.
  • חסכונות, השקעות, כספים המופקדים בחשבון בנק, קופות גמל והשתלמות.
  • כספים המופקדים בפוליסת ביטוח: חיים, ביטוח מנהלים.
  • זכויות פנסיה, כספי פרישה, פיצויי פיטורין, זכויות ממקום עבודה.
  • החזרי מס או זכויות מתביעות משפטיות, תמלוגים, זכויות יוצרים.
  • עסקים.
  • החזר הלוואות שנתנו לאחר.
  • מטלטלין: רכבים, אוספים, דברי אומנות
  • חובות נחשבים למשותפים ומתחלקים בהסדר רכוש : הלוואות, משכנתא, חובות לחברות, כרטיסי אשראי, חובות לשלטונות מס, חוב לבנק וכו'.

בהליך הגישור אנו ביחד נעבור על הנתונים, במידת הצורך נפנה את הזוג למומחים: שמאים, רואי חשבון , כדי להגיע להערכה מוסכמת של שווי הנכסים. ואף נפנה לעו"ד או יועץ פיננסי בכדי לקבל אינפורמציה מלאה לגבי זכות הבעלות וחוקי המיסוי בעת מכירה והעברת הנכסים.