פוסטים

חושבים להתגרש? אפשר להתגרש בהסכמה, ללא מלחמות ומאבקים.

מתלבטים מזה תקופה האם להתגרש?

מרגישים תקועים, כלואים, כבויים, וחסרי מנוחה.

דעו כי גירושין זו אחת ההחלטות הדרמטיות בחיי האדם. החלטה משמעותית בעלת השלכות מערכתיות שישפיעו על המשפחה כולה.

 

בדר״כ ההחלטה האם להתגרש מתגבשת במשך זמן רב, ומלווה בהתלבטויות רבות. לעיתים ההחלטה הינה של שני בני-הזוג ביחד, לפעמים התהליך מתבשל אצל אחד מבני הזוג ולצד השני אין כלל מושג,

לפעמים הכתובת הייתה חקוקה על הקיר שנים רבות, רק צריך לקרוא זאת ולא להתעלם מסימני האזהרה.

 

במידה והנכם מתלבטים, מומלץ ללכת למטפל / קאווצר באופן פרטני, לשוחח, לפרוק, ולקבל החלטה מושכלת ומדעת תוך תכנון הצעדים או מאידך לקבל החלטה לשמור על התא המשפחתי, תוך סיוע במטפל זוגי.

 

לרוב, ההחלטה להתגרש מתקבלת אצל אחד מבני הזוג, והשני- הנפגע נאלץ לקבל את המצב, לעיתים מתכחש, לעיתים מנסה להילחם, לעיתים כנוע בשל הפגיעה.

ומכאן שייתכן ויתכנו פערים לגבי המוכנות לגירושין בין בני הזוג.

 

הליך גישור גירושין, הינו הליך רצוני, בו שני בני הזוג נפגשים עם זוג מגשרים, בחדר משפחה באווירה נעימה, וביחד רוקמים פתרונות המתאימים לתא המשפחתי המיוחד לכם.

דנים בכל הסוגיות הרגישות, בוחנים את ההצעות השונות ולבסוף אתם בוחרים את ההחלטות הנכונות לכם.

הליך גישור הינו יחסית מהיר, העלות נמוכה והאווירה מאפשרת למזער נזקים לילדים ולסיים את הסכסוך בכבוד, תוך שמירה על מנגנוני תקשורת עתידיים, לעולם תישארו הורים.

התוצאה  עריכת הסכם גירושין שיקבל תוקף של פסק דין, ולאחר גט בבית הדין הרבני.

 

הנכם מוזמנים לפגישת ייעוץ במשרדי – התקשרו עכשיו – 054-6339993

רכזתי עבורכם מס׳ שאלות שיאפשרו לכם לקבח החלטה כמו כן כמה המלצות :

  • דרגו מ 1-10 עד כמה את רוצה להתגרש?

לפני שאתם מדרגים, חשבו על כל תקופת הנישואין, לעיתים קבלת החלטה לאחר מריבה יכולה להיות אימפולסיבית ורגעית כפתרון קסם לבריחה מהמצב הנתון.

  • האם יש לכם רגשות של חיבה ואהבה כלפי בן/בת הזוג?

האם אתם אוהבים / מחבבים את בן הזוג?  כבן זוג או בן משפחה?

רגשות חיוביים כלפי בן הזוג מהווים בסיס טוב להמשך הנישואין, למרות הקשיים במערכת היחסים ביניכם. ייתכן כי טיפול זוגי יכול לסייע לשיפור המצב.

  • האם ההחלטה התקבלה לאחר היוועצות עם איש מקצוע או לאחר שבחנתם את כל ההשלכות ?

רצוי שההחלטה להתגרש תהיה החלטה מודעת ושקולה, מומלץ להיוועץ עם מטפל או קאווצר / חבר טוב שיידע להקשיב לכם ולברר האם זהו הרצון האמיתי והנכון, לאחר שבחנתם את כלל האפשרויות.

  • ההחלטה מלווה בלא מעט קונפליקטים פנימיים, האם פתרתם אותם?

ההחלטה מלווה בחששות, ספקות  ופחדים: איך אסתדר לבד? איך הילדים יגיבו? איך החברים יגיבו? איך נחלק את הרכוש? ככול שתחשבו על כל אותם חששות, ספקות והפחדים ותתמודדו איתם,

כך תוכלו להתמודד טוב יותר עם ההליך ותהיו שלמים.

ההתמודדות עם הסיבות לא להתגרש הם חלק מתהליך הבשלות. ויאפשרו לכם להתמודד עם כל אותן תחושות של רגשי אשם, ייסורי מצפון מבלי להוציא אתכם משווי משקל ובלבול.

  • האם חשבתם מה יהיה לאחר שתתגרשו?

גירושין הינו הליך המפרק את התא המשפחתי, וכולל שינויים מבניים, כאב, עצב, תחושת בדידות, קושי כלכלי, שינוי במקום המגורים, תחושת כישלון, והצפת רגשות קשים לצד תחושת הקלה,

אופטימיות ודרך חדשה.

עליכם להיות ערוכים לתנודות ברגשות ומצבי הרוח, וחשוב שיהיו סביבכם משפחה וחברים תומכים.

הליך הגירושין מנתק אותך מבן הזוג ועליך להיות מוכן/ה לשלב ב׳ של החיים הכולל אי וודאות ואף שינויים ברמת החיים, במקום המגורים, בהתנהלות עם הילדים והמשפחה המורחבת,

ואף להיות מוכנים לספוג כעס וכאב מצד הילדים/חברים על ההליך שבחרתם. האם אתם מצליחים לדמיין את עצמכם לבד? בדירה אחרת? כל אלה יסייעו לכם להתמודד עם ההחלטה והמוכנות לה.

  • האם אתם מעוניינים ליישב את הסכסוך בדרכי שלום והסכמה?

באפשרותכם לבחור בדרך של הליך גירושין וליישב את הסכסוך בהסכמה, להגיע לפתרונות המתאימים למשפחתכם המיוחדת, בדרך נעימה ומכבדת, לנסח הסכם הוגן לשני הצדדים.

הצופה פני עתיד, תוך התחשבות באירועים החשובים לשניכם כהורים בהם תיקחו חלק פעיל.

הליך גישור גירושין מאפשר להגיע להסכמות תוך זמן מהיר, הוצאות כספיות נמוכות בהשוואה להליך בערכאה שיפוטית. מונע הסלמת הסכסוך, מאפשר לכם כזוג לבחור את הפתרון הנכון עבורכם

תוך מזעור נזקים נפשיים לילדים ובעיקר מאפשר להמשיך לחיות לחוד וביחד כהורים, הרי אתם נפרדים אך לעולם תישארו הורים

אלימות במשפחה

התא המשפחתי מהווה המקור לביטחון, השתייכות והגנה, אך לעיתים הוא בדיוק ההפך מכך.

בעשור האחרון אנו עדים בתקשורת רבות אודות אלימות במשפחה, דיווחים אלה מזעזעים ככל שיהיו רק מחדדים את התופעה הקיימת במידה זו או אחרת בחלק מהמשפחות.

משפחות רבות סובלות מאלימות היכולה לבוא לידי ביטוי בכמה מישורים:

אלימות פיזית : הכאה, חבלות, משיכת שיער.

אלימות מילולית: קללות, הרמת קול, צעקות, דיבור בגסות.

אלימות נפשית: יחס משפיל ומבזה, העלבה, השפלה, התנשאות, ביקורתיות קיצונית, הגבלה ואיסורים.

אלימות כלכלית : שליטה והגבלה מוחלטת בכסף/משאבים הכלכליים, בקרת יתר, הרס רכוש הכולל שבירת חפצים בבית, הטחת כלים, טריקת דלתות וכו'׳.

והטרדה מאיימת: ערעור ביטחון עצמי, שיבוש שגרת חיים, מעקב, הפחדה וכו׳.

אלימות על כל סוגיה, אסורה על פי החוק ומוגדרות כעבירות פליליות. רבים מתקשים להגדיר זאת כאלימות ובכך לא לוקחים אחריות על מעשיהם וההשלכות הרסניות כלפי בן הזוג והתא המשפחתי כולו.

האלימות במהלך הגירושין ולאחריהם מתבטאת פעמים רבות בכעס, נקמה, קנאות עזה, ולעיתים אף בהטרדה מאיימת הכוללת מעקבים, הפחדה ואיומים הגורמים לשיבוש מהלך החיים, לעיתים בהפיכת הילדים המשותפים ל"מרגלים", או במקרים קשים בהסתה של הילדים ויצירת סרבנות קשר, וניכור הורי.

במקרים רבים במהלך הליך הגירושין האלימות הופכת לאלימות משפטית, על ידי שימוש בזכויות החוקיות ובערכאות המשפטיות השונות ( בית משפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני) תלונות במשטרה וכל זאת לצורך התנגחות, יצירת יתרון המאפשר מניעה והרחקה של האחר.

מכאן שאלימות משפטית כוללת בין היתר איומים במהלך המו״מ לגירושין כגון: סירוב למתן גט, איומים לדרישה שלום בית גם כשבפועל יש נתק מוחלט, איום בהסתת הילדים כנגד האחר, איום בהברחת רכוש משותף, סירוב לשלם מזונות, טרפוד הסדרי ראייה, תלונות שווא במשטרה וכו׳.

מחקרים רבים מצביעים על כך כי ילדים ומתבגרים הגדלים בצל אלימות במשפחה הכוללת הערות מביכות, השפלה, התנשאות וביקורת כלפי האם, גם אם אינם רואים או שומעים אותה באופן ישיר, האלימות תשפיע על מהלך חייהם ותזיק להתפתחותם בעתיד.

במידה והנכם חווים אלימות, ישנם מספר דרכים להתמודד עם השלכותיה:

צו הגנה – מאפשר להרחיק בן משפחה אלים מן הבית וזאת במסגרת חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

ניתן להוציא צו הגנה ישירות בבית משפט לענייני משפחה או בבית משפט שלום הקרובים לאזור המגורים של המבקש הגנה.

במידה והשופט יסבור  כי יש מקום להוצאת צו הגנה, יינתן צו הגנה ראשוני למס' ימים בלבד. השופט יציין בהחלטתו מועד לדיון נוסף במעמד 2 הצדדים, על מנת לאפשר לצד השני אפשרות להגן על עצמו.

לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, כדי להרחיק צד אלים מהבית, לא רק בן הזוג רשאי לפנות לבית המשפט לבקשת צו הגנה אלא גם בן-זוג גרוש, הורים של בן הזוג, סב או סבתא, אחים, ילד של בן הזוג, גיסים, דודים, אחיינים, ידועה בציבור וגם בני זוג מאותו מין.

בית המשפט רשאי להרחיק את הצד האלים מהבית באמצעות צו הגנה לתקופה של עד שלושה חודשים, ויש לו סמכות להאריך מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. אבל במקרים מיוחדים מוסמך השופט להאריך את הצו לתקופה עד שנה מעת ההרחקה.

במקרים בהם בן המשפחה האלים מפר את הצו ההגנה, במצב כזה יש לפנות למשטרה, וזאת בשל הסיבה כי הפרת הצו מהווה עבירה פלילית היכולה להביא למעצרו ואף להגשת כתב אישום נגדו.

 

צו למניעת הטרדה מאיימת – מאפשר למנוע מאדם העושה את הפעולות הבאות: בילוש, מארב, מעקב, פגיעה בפרטיות של אדם, איומים על פגיעה, פגיעה ברכוש, וכו׳  להימנע מלקיים קשר עם הנפגע ולהימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מקום עבודתו, מקום לימודיו ובכל מקום אחר, ואף למנוע ממנו לשאת נשק.

ניתן להוציא צו מניעת הטרדה מאיימת ישירות בבית משפט השלום. במקרה שהפוגע הוא בן משפחתו של הנפגע, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה. אם הפוגע או הנפגע קטינים – ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער.

במידה והשופט יסבור כי יש מקום להוצאת צו הטרדה מאיימת , יינתן צו הגנה זמני במעמד צד אחד. השופט יציין בהחלטתו מועד לדיון נוסף במעמד 2 הצדדים, בהקדם האפשרי, ובכל מקרה, לא יותר מ-7 ימים מהיום שניתן הצו הזמני. על מנת לאפשר לצד השני אפשרות להגן על עצמו.

בדיון במעמד שני הצדדים, ביהמ"ש רשאי לבטל את הצו הזמני, לשנותו או להאריך את התוקף שלו.

ככלל, תוקף הצו לא יעלה על 6 חודשים (ביהמ"ש רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה ומנימוקים מיוחדים להאריך אותו עד שנתיים).

 

תלונת שווא על אלימות בנוסף לתלונות על מקרי אלימות קשים של אלימות במשפחה, ישנה תופעה עגומה ומצערת של תלונות שווא על אלימות במשפחה שמוגשות רק כמהלך טקטי בהליך הגירושין מתוך מטרה להטריד את הצד שכנגד, להרחיקו ואף למנוע ממנו הסדרי ראיה.

יש להימנע לחלוטין מתלונות שווא, הן בשל הנזק שייגרם לצד השני – פגיעה בשם טוב, פגיעה בפרנסה, ואף פתיחת הליך פללי. והן בשל הסיבה שבדיון בבית המשפט, אם יימצא השופט הדן בתיק הגירושין כי אין בסיס לטענת האלימות, המהימנות תיפגם ואף ניתן יהיה להטיל הוצאות על המתלונן.

 

סובלים מאלימות במשפחה?

הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת, אנו נדאג להעניק יעץ משפטי ואף ייצוג משפטי תוך ליווי לאורך כל ההליך המשפטי במקצועיות, יחס אמפתי ודיסקרטי.

הליך גישור גירושין הינו הליך אלטרנטיבי לפתרון סכסוכים ומחלוקות בדרך של הסכמה ודו שיח המהווה חלופה להליך המשפטי, על ידי השגת הסדר המקובל על צדדים הנמצאים במחלוקת.

ההסכמות בגישור גירושין מתאפשרות באמצעות סיוע של גורם חיצוני נייטרלי – המגשר המקובל על שני הצדדים החלוקים, אשר מסייע להם למצוא את הדרך להסדר מוסכם.

ישנם מספר תנאים להצלחת התהליך

המגשר המפקח על הליך גישור גירושין חייב להיות אדם ניטרלי ואמין שאינו מצדד במי מהצדדים וחסר עמדה בנוגע לנושא המדובר.

השתתפות הצדדים מרצונם החופשי והסכמתם על פתרון בכוחות עצמם.

על כל המשתתפים לשמור על סודיות מוחלטת בנוגע לכל המידע הנחשף בתהליך.

הליך גישור גירושין מעודד שת"פ בן הצדדים. המגשר מפיג את המתח והאווירה הטעונה ע"י העברת מידע

והדרכה על ההיבט הרגשי והמשפטי של הגירושין ובכך מקטין את עוצמת הקונפליקט, ממזער את רמת העויינות בין בני הזוג ומאפשר להם להימנע מעימות חריף, הכרוך בניהול תביעת גירושין הכוללת לרוב הטחת האשמות ופגיעה הדדית קשה.

המגשר מאפשר לבני הזוג לשים במרכז הדיון את צרכי ילדיהם וטובתם, במקום להילחם ולהתנצח האחד בשני במסגרת הליך משפטי.

במהלך הגישור גירושין  יתקיימו דיונים ושיחות משותפות באווירה נעימה המאפשרת ביטוי לכל אחד מהצדדים במחלוקת, השלב הראשון בהליך גישור יהיה להבין ולקבוע את האינטרסים והרצונות של שני הצדדים. לאחר מכן, ינסה המגשר להשמיע לצדדים את הנאמר באופן אובייקטיבי  ובכך הצדדים יוכלו לקבל תמונת מצב רחבה וחשיבה על מספר פתרונות אפשריים כך שההסכמה ביניהם תגיע באמת ממקום של רצון משותף לפתרון הקונפליקט.

הליך הגישור גירושין כולל פגישת הכרות של המגשר עם הצדדים. בפגישה יספרו המגושרים את סיפורם רצונם ועמדותיהם והמגשר יספר על ההליך ויבדוק התאמת הצדדים לתהליך זה.

לאחר יועלו הנושאים הדחופים ביותר לפתרון ובהתאם לכך יתנהלו פגישות המשך משותפות

ברוב המקרים מיד לאחר פגישת ההיכרות הראשונה תיערך פגישה קצרה של המגשר עם כל אחד מהמגושרים בנפרד, רוב הליך הגישור יעשה במשותף, וככל שיעלה הצורך לקיים פגישות יחידניות, אם על פי דרישת המגשר ואם על פי רצון מי מהצדדים, יתקיימו גם פגישות יחידניות.

הליך הגישור הינו חסוי וכל שנאמר בפגישות הגישור, הן המשותפות והן היחידניות חסוי ואינו יכול לשמש כראיה בבית משפט, היה והצדדים יגיעו בסופו של דבר להליך משפטי.

הליך הגישור מנוהל במשא ומתן בן הצדדים בסיוע המגשר במטרה למצוא פתרונות מוסכמים המתאים לחבילה המשפחתית תוך שימת דגש על טובת הילדים. הילדים הינם בעלי זכויות ומתפקידנו המגשרים לשמור על זכויותיהם, על אף שאינם משתתפים פעילים בהליך הגישור.

המגשר יסייע לצדדים לבחון את צרכיו של כל ילד בנפרד ולהבדיל בין צרכיהם של המבוגרים לבין צורכיהם של הילדים. ובהתווית תוכנית הורית במידת הצורך יפנה המגשר את הצדדים לייעוץ חיצוני מקצועי ואבחון צרכי הילדים

הנושאים שיכללו בתהליך הגישור גירושין:

  • משמורת ילדים
  • הסדרי הראיה
  • הסדרי ממון
  • חלוקת הרכוש
  • מנגנונים לקבלת החלטות בעתיד

כל נושא או מחלוקת שיועלה במהלך ההליך ידון בן הצדדים בסיוע המגשר מתוך מטרה להגיע להסכמה משותפת. את ההסכמות המשותפות המגשר יעגן בהסכם משפטי מפורט, יסודי ומקצועי

הסכם המושג בגישור הינו תולדה של הסכמה ובחירה מושכלת של הצדדים ועל כן רמת היציבות שלו גבוהה.

ההסכם יחתם ע"י המגשר והצדדים ולאחר יגיש המגשר בקשה מוסכמת לבית המשפט לעניני משפחה  לאישור ההסכם ומתן פסק דין.

המגשר ילווה את הצדדים לדיון שיקבע בבית המשפט בו יאושר ההסכם.

מתלבטים? פנו אלינו עוד היום לפגישת היכרות בת 20 דקות, ללא כל התחייבות, בה נפגש, נכיר נספר על ההליך

מזונות ילדים

בהליך פרידה או גירושים עולה השאלה, כיצד יחולק הנטל הכלכלי של תשלומי המזונות עבור הילדים?

הנושא נחשב למורכב מאחר והוא מוסדר בעיקר בפסיקה, וקיים שוני בן הערכאות השונות: בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים ובעיקר בקרב שופטים שונים כאשר ההסתמכות על עיקרון השוויון ועל עקרונות הצדק והיושר.

ההלכה חדשה בע״מ 919/15 היוותה ״מהפכה״ למזונות ילדים מעל גיל 6,  אך הותיר שאלות פתוחות במקרים של משמורת משותפת לא שווה או במקרה של גלאי ילדים 0-6 .

במאמר זה נסקור באופן כללי את סוגיית המזונות , ואין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ משפטי.

ראשית, על פי הדין העברי, ילדים עד גיל 6 – חובת מזונות מוטלת על האב באופן בלעדי. החובה הבלעדית לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו, ללא קשר למצב הכלכלי שלו ושל בת זוגו, ואילו לצרכים שאינם הכרחיים – מוטלת החובה על שני ההורים, באופן שוויוני ובהתאם למצבם הכלכלי.

הפסיקה מבחינה בין צרכים הכרחיים שהם חיוניים לקיומם של הילדים ובלעדיהם אי אפשר להתקיים, כגון: מזון, הלבשה והנעלה, מקום מגורים ואחזקתו (מדור), צרכים רפואיים וחינוך.

לבין צרכים שאינם הכרחיים ״דין צדקה״  – שהינם צרכים עודפים, כגון: צהרון, חוגים, קייטנות  שיעורי העשרה, שיעורים פרטיים, בילויים, נסיעות בארץ ובחו"ל, מתנות לימי הולדת.

בית משפט העליון גיבש עקרונות המנחים את בתי המשפט בכל הקשור לחובת מזונות לילדים בגילאי 15-6,תוך התייחסות לסוג המשמורת (בלעדית, משותפת, חלקית ועוד).

הפסיקה קבעה כי על שני ההורים מוטלת החובה לדאוג לילדים בגלאי  6-15  וזאת לפי יכולתם הכלכלית, פערי ההכנסה ביניהם וימי השהות אצל כל אחד מההורים. כמו כן, נקבע כי יש להבחין בין הוצאות תלויות שהות : אוכל, צריכת חשמל ומים ועוד. להוצאות שאינן תלויות שהות : ספרי לימוד, ביגוד, הנעלה, רכישת טלפון נייד ועוד.

הכלל המנחה כי הוצאות תלויות שהות מתקזזות בין ההורים, כל עוד אין ביניהם פערים מהותיים ברמת ההכנסה ובזמני השהות בחודש.

לעומת זאת, הוצאות שאינן תלויות שהות על בני הזוג לחלוק אותם באופן שווה.

במקרה ובו זמני השהות של הילדים אצל ההורים אינה זהה, או שישנם פערי הכנסה משמעותיים,  יתקיימו ביניהם תשלומי העברה, בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מהם.

בע״מ 919/15 היווה מהפכה בתחום המזונות – בגלאי 6-15 ובו נקבע כי במצב של אחריות הורית משותפת, קרי שוויונית, אזי שני ההורים יחוייבו באופן שווה במזונות הילדים, אשר תקבע בהתאם ליכולתם הכלכלית, במידה ויש פערים, יופחת חיובו של האב, בהשוואה לחיוב המקובל בעבר, במידה והכנסות ההורים דומות, אפשרי כי כל הורה יישא במזונותיו.

כמו כן, בענייני מדור – נקבע כי במשמורת משותפת שווה, כאשר הכנסות ההורים שוות/דומות, גם כן רכיב המדור לא ישולם ע״י האב.

בית המשפט העליון מבחין בין הוצאות שוטפות להוצאות שונות :

ההוצאות השוטפות כוללות פעולות יומיומיות כגון: מזון, מים, בילויים משפחתיים, ומכאן בזמן שהילד שוהה אצל ההורה האחד, הורה יישא בהוצאות אלו ואין צורך בהעברת כספים בין ההורים.

ההוצאות השונות כוללות הוצאות תכופות כגון:  ספרי לימוד, בגדים, הנעלה. בית המשפט העליון הציע למנות "הורה מרכז" אשר יקבל בכל תחילת חודש סכום הנפסק ע״י בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לצרכים של הילדים, והוא יקנה את הנדרש תוך תיאום מראש עם ההורה האחר.

פסק הדין מאפשר לבתי המשפט לענייני משפחה להפעיל שיקול דעת נרחב, גם במקרים של משמורת משותפת לקבוע חלוקת נטל שונה מ 50%  בהוצאות החינוך או בהוצאות הרפואיות החריגות, כל מקרה לגופו.

קיימים הבדלי גישה בן בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני:

בית משפט לענייני משפחה עד גיל 6 גלאי 6-15
שכר האב מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר הנטל עד גיל 6 הוא ברובו על האב.

 

ע״פ ההלכה החדשה – שיעור מזונות יקבע לפי יחס ההכנסות, מתייחסים לשכר שני ההורים, ולהכנסה הפנויה בניכוי שכ״ד
שכר האם נבדק, אך לרוב אין השפעה כלל, עד שולית. מתוך עקרון של צדק ושיוויון, וללא הבחנה בן צרכים הכרחיים וצרכים שאינם הכרחיים, תוך איזון כולל של הכנסות המשפחה מכל המקורות.
זמני שהות הפחתת סכום המזונות :

1.   בהתאם לחלוקת זמני שהות-  שווים – הפחתה של 50%-25%.

2.   קביעת מזונות תוך התחשבות בהוצאות הישירות של האב על הילדים בזמני השהות שלו.

יש התייחסות לזמני השהות
בתי הדין הרבניים עד גיל 6 גלאי 6-15
שכר האב מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר ממילא הנטל הוא ברובו על האב. מהווה מרכיב מרכזי בקביעת שיעור המזונות, כאשר ממילא הנטל הוא ברובו על האב.
שכר האם חסר משמעות וללא התייחסות חסר משמעות וללא התייחסות
זמני שהות קיימת מגמת התייחסות לחלוקת זמני השהות. הלכה של העליון לא אומצה ע״י בית הדין הרבני, אם כי חלה מגמה לבחון את הכנסת שני ההורים.

 

סוגיית המזונות הינה מורכבת ותלויה במשתנים שונים, ערכאות שונות, ואף בין שופטים ודיינים, חלקם מחשבים מזונות לפי נוסחה וחלקם בדרך האומדנה, חלקם לפי ההלכה המנחה, וחלקם לפי הדין העברי ולפיכך ישנה שונות רבה אף בתוך הערכאות.

 

מובן כי הליך פירוד/ גירושין כרוך בהוצאות יתר להורים ואף לירידה באיכות החיים, מכאן שעליכם מראש לבחון את היכולת הכלכלית של כל אחד לשאת בנטל ולקבוע סכום הוצאות ראלי עבור צורכי הילדים, כל זאת בכדי לאפשר לילדים להמשיך ולהתנהל באופן דומה לעבר ומינימום פגיעה ברווחתם.

כמו כן, בהליך הגישור בשונה בבית המשפט שבו השופט יחליט מה יהיה סכום המזונות, אתם ביחד תחליטו מה הסכום המתאים לשניכם, ולמשפחה הספציפית שלכם, תוך התייחסות לכלל הפרמטרים והגעה להסכמה משותפת.

אין לראות במידע זה ייעוץ משפטי במידה והינכם מעוניינים בקבלת ייעוץ משפטי פנו אלינו.

 

 

ענייני הרכוש מהווים סלע מחלוקת מרכזי בן בני זוג שמתגרשים, אולם באמצעות הליך הגישור הם יכולים יחדיו למצוא פתרונות המתאימים להם. במקרים בהם יש מצבים מורכבים בהגדרת חלוקת הרכוש אנו נמליץ להיוועץ עם עו"ד בכדי לברר באופן מדוייק את הזכויות וחובות או באקטואר או מומחה אחר

רכוש אישי לא מובא בחשבון בחלוקת הרכוש והוא נשאר בבעלות אישית, אך בכדי לקבל תמונה שלמה על מצב הכלכלי העתידי של בני הזוג חשוב לכלול את הרכוש האישי בהכנת הנתונים הכללית.

רכוש אישי כולל:

  • נכס או חפץ שהיו לבן הזוג לפני נישואיו, ונותרו בבעלותו הבלעדית עד הפרידה.
  • חפצים אישיים.
  • מתנות אישיות שקביל בן הזוג במהלך הנישואין.
  • ירושה גם אם התקבלה במהלך הנישואין, בתנאי שנשארה מופרדת מהנכסים המשותפים.
  • פיצויים שהתקבלו בגין נזקי גוף או תשלומים קבועים שמתקבלים עקב נכות ( מבט"ל, חברת ביטוח, משרד בטחון וכו').
  • נכסים שבני הזוג הסכמו מראש שלא יחולקו וקבעו זאת בהסכם ממון ע"פ חוק.

הרכוש המשותף יחולק בן בני הזוג עם פקיעת הנישואין וכולל את כל מה שנצבר במהלך הנישואין, ע"י מי מבני הזוג או שנהם למעט רכוש אישי.

הרכוש המשותף כולל:

  • דירת מגורים ונכסים אחרים.
  • חסכונות, השקעות, כספים המופקדים בחשבון בנק, קופות גמל והשתלמות.
  • כספים המופקדים בפוליסת ביטוח: חיים, ביטוח מנהלים.
  • זכויות פנסיה, כספי פרישה, פיצויי פיטורין, זכויות ממקום עבודה.
  • החזרי מס או זכויות מתביעות משפטיות, תמלוגים, זכויות יוצרים.
  • עסקים.
  • החזר הלוואות שנתנו לאחר.
  • מטלטלין: רכבים, אוספים, דברי אומנות
  • חובות נחשבים למשותפים ומתחלקים בהסדר רכוש : הלוואות, משכנתא, חובות לחברות, כרטיסי אשראי, חובות לשלטונות מס, חוב לבנק וכו'.

בהליך הגישור אנו ביחד נעבור על הנתונים, במידת הצורך נפנה את הזוג למומחים: שמאים, רואי חשבון , כדי להגיע להערכה מוסכמת של שווי הנכסים. ואף נפנה לעו"ד או יועץ פיננסי בכדי לקבל אינפורמציה מלאה לגבי זכות הבעלות וחוקי המיסוי בעת מכירה והעברת הנכסים.